וְשׁ֥וֹר וָשֶׂ֖ה שָׂר֣וּעַ וְקָל֑וּט נְדָבָה֙ תַּעֲשֶׂ֣ה אֹת֔וֹ וּלְנֵ֖דֶר לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃

שרוע. אֵבֶר גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ:

וקלוט. פַּרְסוֹתָיו קְלוּטוֹת (בכורות מ'):

נדבה תעשה אתו. לְבֶדֶק הַבַּיִת:

ולנדר. לַמִּזְבֵּחַ:

לא ירצה. אֵי זֶה הֶקְדֵּשׁ בָּא לְרַצּוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הֶקְדֵּשׁ הַמִּזְבֵּחַ (תמורה ז'):

וְתוֹר וְאִמַר יַתִּיר וְחַסִיר נְדַבְתָּא תַּעְבֵּד יָתֵהּ וּלְנִדְרָא לָא יְהֵי לְרַעֲוָא

שרוע. כראשון: וקלוט הפכו והוא מגזרת עיר מקלט:

וקלוט - פרסותיו קלוטות.

נדבה תעשה - לבדק הבית.

ולנדר - לקרבן.

וקלוט מגזרת ערי מקלט.

נדבה תעשה אתו דאין זה מום מחמת חסרון אבר.

ולנדר לא ירצה שהרי כשנדר יודע דמשונה לא נדר. וי״‎מ אותו בתמיה וכי נדבה תעשה אותו הרי לנדר לא ירצה שהרי מום הוא.