וּשְׁמַרְתֶּם֙ מִצְוֺתַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃

המצווה לשמור את מצוות ה׳ ולעשותם. רש״י מבאר ש״ושמרתם״ היא המשנה, כלומר הלימוד, ״ועשיתם״ הוא המעשה, ובכך מבחין בין הלימוד לבין הקיום בפועל. אבן עזרא מבאר ש״ושמרתם מצותי״ הוא בלב, ״ועשיתם אתם אני ה׳״ מלמד שה׳ חוקר מה שיש בלב ורואה כל העשוי. הפסוק קורא לשמירת המצוות ולעשייתן, ומדגיש את שני הצדדים: הלימוד והזכירה מצד אחד, והמעשה בפועל מצד אחר. לפי אבן עזרא השמירה היא בלב והעשייה במעשה, וה׳ בוחן את שניהם. חתימת ״אני ה׳״ מדגישה שה׳ יודע את הכוונה שבלב ואת המעשה כאחד. בכך מלמדת התורה שקיום המצוות דורש הן מחשבה והתכוונות פנימית והן ביצוע חיצוני, ושה׳ מכיר בשניהם ומצפה לשלמות בשניהם.