וַיִּקְרָא כ״ג · ל״ב

שַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם בְּתִשְׁעָ֤ה לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב מֵעֶ֣רֶב עַד־עֶ֔רֶב תִּשְׁבְּת֖וּ שַׁבַּתְּכֶֽם׃ {פ}

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

התורה מגדירה את יום הכיפורים כ״שבת שבתון״, ומצווה ״ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב, מערב עד ערב תשבתו שבתכם״. חזקוני מבאר שדרשו רבותינו ש״בתשעה לחודש״ אין הכוונה שמתענים בתשעה, אלא שמתחילים מבעוד יום, ושכתוב ״ענוי״ דווקא כאן ולא לגבי מצה. אבן עזרא מבאר ש״תשבתו שבתכם״ מלמד שזה יום השבת שלכם. כך קובעת התורה את זמן יום הכיפורים - מערב עד ערב, כולל תוספת מבעוד יום. ההוראה ״מערב עד ערב״ מלמדת על תחום היום הקדוש, ושמתחילים בו ומסיימים בערב. הביאור שמתחילים מבעוד יום מלמד על מצוות תוספת יום הכיפורים, שמוסיפים מן החול על הקודש בכניסתו וביציאתו.
מבוסס על חזקוני, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

שְׁבַת שְׁבָתָא הוּא לְכוֹן וּתְעַנוּן יָת נַפְשָׁתֵיכוֹן בְּתִשְׁעָה לְיַרְחָא בְּרַמְשָׁא מֵרַמְשָׁא עַד רַמְשָׁא תְּנוּחוּן נְיַחֲכוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

תשבתו שבתכם. זה יום השבת לא יקרא שבת ישראל כי אם שבת ה׳‎:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

שבת שבתון הוא דין כתיב בוי״‎ו ונקרא ככתיבתו כמו שפירשתי בפרשת אחרי מות.

ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש דרשו רבותינו וכי בתשעה לחודש מתענים וכו׳‎ ואין לדרוש כן גבי מצות אע״‎ג דכתיב בהן בערב תאכלו מצות משום דהכא ענוי כי כתיב, גבי תשעה כתיב.

בתשעה לחדש בערב ניגונו מוכיח דאינו מוסב אועניתם, אלא ללמד בערב שלו עד ערב עשירי.

מערב עד ערב תשבתו מכאן שהלילה מהיום הבא.

תשבתו כל שביתה שאתה שובת הן שבת הן יום הכיפורים הן יום טוב צריך אתה להוסיף לה בין מלפניה בין מלאחריה.

שבתכם זהו יום הכפורים שנתן לישראל לשבת ולמקרא קודש אבל יום השביעי אינו נקרא שבת לישראל אלא שבת לה׳‎ על שם כי בו שבת.

מקור: ספריא · נחלת הכלל