אֵ֚לֶּה מוֹעֲדֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ לְהַקְרִ֨יב אִשֶּׁ֜ה לַיהֹוָ֗ה עֹלָ֧ה וּמִנְחָ֛ה זֶ֥בַח וּנְסָכִ֖ים דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃

עלה ומנחה. מִנְחַת נְסָכִים הַקְּרֵבָה עִם הָעוֹלָה:

דבר יום ביומו. חֹק הַקָּצוּב בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים:

דבר יום ביומו. הָא אִם עָבַר יוֹמוֹ בָּטֵל קָרְבָּנוֹ (עי' ספרא):

אִלֵין מוֹעֲדַיָא דַיְיָ דִי תְעָרְעוּן יָתְהוֹן מְעָרְעֵי קַדִישׁ לְקָרָבָא קֻרְבָּנָא קֳדָם יְיָ עֲלָתָא וּמִנְחָתָא נִכְסַת קוּדְשִׁין וְנִסוּכִין פִּתְגַם יוֹם בְּיוֹמֵהּ

אלה מועדי ה׳‎. שאתם חייבים להקריב בהם אשה ופירוש כי בכולם יש בהם עולה ומנחה זבח ונסכים כי עד עתה לא הזכיר רק אשה לבדו ויתכן להיותו עולה לבדה או מנחה לבדה:

אלה מועדי אהדריה קרא בשביל עצרת שלא נאמר בו והקרבתם אשה ובא פסוק זה ואמר בשביל כל המועדים להקריב אשה לה׳‎ וגם על ידי שלא נאמר בשבת והקרבתם אשה אומר כאן מלבד שבתות ה'.

להקריב אשה לה' עלה ומנחה זבח ונסכים בכולם יש עולה ומנחה זבח ונסכים וכשהזכיר זבח הרי כל הקרבנות בכלל כי כמו שזבחי שלמי צבור נאכלים לכהנים כך חטאות המועדים נאכלים לכהנים.

מוֹעֲדֵי ה׳. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (תורת כהנים פסוק ל״ה): אֵלּוּ יְמֵי מוֹעֵד שֶׁאֲסוּרִין בִּמְלָאכָה, עַד כָּאן. וְנִרְאֶה כִּי לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וְגוֹ׳, כָּל נִדְרֵיכֶם וְגוֹ׳, כָּל נִדְבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַה׳, שֶׁמַּשְׁמַע אֲפִלּוּ עוֹלוֹת, וְאֵין עוֹלוֹת בָּאִין בְּיוֹם טוֹב, כְּאָמְרָם (ביצה יט.): לָכֶם וְלֹא לְגָבוֹהַּ, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד.