וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

פסוק פתיחה קצר: ה׳ פונה אל משה ומצווה אותו למסור לבני ישראל את הפרשה הבאה. נוסח זה חוזר פעמים רבות בתורה, והוא מציין שהדברים שיבואו מיד אינם דברי משה מעצמו אלא ציווי ישיר מפי ה׳. תרגום אונקלוס מוסר את הדברים כפשוטם, בלשון ״ומליל ה׳ עם משה למימר״, כלומר ה׳ דיבר עם משה כדי שיאמר את הדברים הלאה. הפסוק משמש כהקדמה לפרשת הדלקת המנורה ולחם הפנים המובאת אחריו.