בְּי֨וֹם הַשַּׁבָּ֜ת בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֗ת יַֽעַרְכֶ֛נּוּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה תָּמִ֑יד מֵאֵ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃

מדי שבת בשבתו יערוך הכהן את לחם הפנים לפני ה׳ באופן תמידי, כברית עולם המוטלת על בני ישראל. חזקוני מתאר את סדר העבודה: בכל שבת עורך הכהן לחם חדש ומקטיר את הלבונה של הלחם הישן. הוא מוסיף פרט על הקנים שתמכו בלחם - אין עורכים אותם בשבת עצמה, אלא נכנסים בערב שבת ושומטים אותם, ולאחר השבת נכנסים ומסדרים מחדש. תרגום אונקלוס מדגיש את הכפילות ״ביום השבת ביום השבת״, המורה על סדירות קבועה מדי שבוע.