וַיִּקְרָא כ״ה · כ״ו

וְאִ֕ישׁ כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ גֹּאֵ֑ל וְהִשִּׂ֣יגָה יָד֔וֹ וּמָצָ֖א כְּדֵ֥י גְאֻלָּתֽוֹ׃

במילים פשוטות

אדם שאין לו גואל, אך השיגה ידו ומצא די כדי גאולת שדהו - יכול לגאול אותו בעצמו. רש״י שואל: וכי יש אדם בישראל שאין לו גואלים ממשפחתו? ומשיב שהכוונה לגואל שיכול לגאול את הממכר - כלומר קרוב שיש בידו האמצעים לפדות. חזקוני מבאר ש״והשיגה ידו״ פירושו שמצא אבידה או ירש ירושה, אבל אינו לווה כדי לגאול, ו״כדי גאלתו״ מלמד שאינו גואל לחצאין. הפסוק עוסק במצב שבו הבעלים עצמו התאושש כלכלית וביכולתו לפדות את הקרקע בכוחות עצמו.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ואיש כי לא יהיה לו גאל. וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְֹרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֲלִים? אֶלָּא גּוֹאֵל שֶׁיּוּכַל לִגְאֹל מִמְכָּרוֹ (קידושין כ"א):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּגְבַר אֲרֵי לָא יְהֵי לֵהּ פָּרִיק וְתַדְבֵּק יְדֵהּ וְיַשְׁכַּח כְּמִסַת פֻּרְקָנֵהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

והשיגה ידו ומצא אבידה או ירש ירושה, אבל אינו לוה וגואל.

כדי גאלתו אבל אינו גואל לחצאין ליתן לו מעותיו בעין רעה זוז אחר זוז.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְאָמְרוֹ וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל. עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צג.) אֵין אִישׁ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב (שמות טו:ג) ״ה׳ אִישׁ מִלְחָמָה״, כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ גּוֹאֵל כִּי אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב, אֵין מְנַהֵל וְאֵין מַחֲזִיק בְּיַד אוּמָּה יִשְׂרְאֵלִית לַהֲשִׁיבָהּ אֶל אָבִיהָ, אַל תֹּאמַר כִּי חָס וְשָׁלוֹם אָבְדָה תִּקְוָה, אֶלָּא ״וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ״. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צח.) כִּי הַיִּסּוּרִין וְהַגָּלוּת הֵם תִּקּוּן הָאוּמָה לְהַכְשִׁירָהּ, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ב:טו) ״יַד ה׳ הָיְתָה בָּם״ שֶׁהִיא מִדַּת הַגְּבוּרָה הַחוֹבֶטֶת בָּאוּמָה בַּגָּלוּת הַמַּר, וּבְאֶמְצָעוּת זֶה יַשִּׂיג לִמְצֹא כְּדֵי גְּאֻלַּת הַבַּיִת.

מקור: ספריא · נחלת הכלל