וַיִּקְרָא כ״ה · מ׳

כְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

העבד העברי יהיה עמך כשכיר וכתושב, ויעבוד עד שנת היובל. רש״י מבאר ש״כשכיר כתושב״ מלמד שיש לנהוג בו כשאר שכירים בעבודת קרקע ובמלאכת אומנות, וש״עד שנת היבל״ מלמד שאם פגע בו יובל לפני שש שנים, היובל מוציאו לחירות. חזקוני מבחין בין שכיר יום לתושב שהוא שכיר שנה, ומבאר שכשם שאי אפשר לשעבד שכיר יום בעבודה קשה - שהרי פועל חוזר בו אפילו בחצי היום - כך אין לעבוד בתושב עבודת פרך. מעמד העבד העברי מוגדר אפוא כמעמד שכיר מכובד, ולא כרכוש שאפשר לנצלו.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כשכיר כתושב. עֲבוֹדַת קַרְקַע וּמְלֶאכֶת אֻמָּנוּת כִּשְׁאָר שְׂכִירִים הִתְנַהֵג בּוֹ:

עד שנת היבל. אִם פָּגַע בּוֹ יוֹבֵל לִפְנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים הַיּוֹבֵל מוֹצִיאוֹ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

כַּאֲגִירָא כְתוֹתָבָא יְהֵי עִמָךְ עַד שַׁתָּא דְיוֹבֵלָא יִפְלַח עִמָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

כשכיר כתושב יהיה עמך שניהם שכירים אלא ששכיר הוא שכיר יום, ותושב הוא שכיר שנה וכשם ששכיר יום אי אתה יכול לשעבדו עבודה קשה בעיניו, שהרי יחזור בו מיד דפועל חוזר בו אפי׳‎ בחצי היום כך תושב לא תעבוד בו עבודת פרך ולא יהא חלוק בינו ובין השכיר.

עד שנת היבליעבד עמך למעלה וקראתם דרור, משתעי בשמכרוהו בי״‎ד וכאן משתעי במוכר עצמו מפני דוחקו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל