וַיִּקְרָא כ״ו · י״א

וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

ה׳ יתן את משכנו בתוככם, ולא תגעל נפשו אתכם. רש״י מבאר ש״ונתתי משכני״ מכוון לבית המקדש, וש״ולא תגעל נפשי״ פירושו שאין רוחו קצה בכם, ומבאר שכל לשון געילה היא פליטת דבר הבלוע. אבן עזרא מבאר שאין לפחד שתבואו לידי חסרון, כי כבוד ה׳ דר עמכם, ואין הוא כבן אדם שנפשו קצה לשבת במקום אחד - כלומר השכינה שורה בקביעות ובאהבה. הפסוק מגיע לשיא הברכות: לא עוד ברכות חומריות בלבד, אלא השראת השכינה בתוך העם - נוכחות אלוהית קבועה במקדש שאינה מסתלקת ואינה מואסת בעם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ונתתי משכני. זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (ספרא: עירובין ב'):

ולא תגעל נפשי. אֵין רוּחִי קָצָה בָכֶם; כָּל גְּעִילָה לְשׁוֹן פְּלִיטַת דָּבָר הַבָּלוּעַ בְּדָבָר, כְּמוֹ "כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים" (שמואל ב א') - לֹא קִבֵּל הַמְּשִׁיחָה, שֶׁמּוֹשְׁחִין מָגֵן שֶׁל עוֹר בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל כְּדֵי לְהַחֲלִיק מֵעָלָיו מַכַּת חֵץ אוֹ חֲנִית, שֶׁלֹּא יִקֹּב הָעוֹר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאֶתֵּן מַשְׁכְּנִי בֵּינֵיכוֹן וְלָא יְרַחֵק מֵימְרִי יָתְכוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ונתתי משכני. ולא תפחדו שתבואו לעולם לידי חסרון כי כבודי דר עמכם ואיננו כבן אדם שתגעל נפשו לשבת כלי במקום אחד והנה אני אהיה לכם לאלהים ואתם עמי כי על כן הוצאתי אתכם מארץ מצרים ועוד כי בלכתכם אל ארץ אויביכם והמקדש איננו עמכ׳‎ יתהלך כבודי בתוככם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם. פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים עח:ס) ״אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם״, שֶׁעִקַּר מִשְׁכָּנוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא תּוֹךְ נִשְׁמוֹת עַם קְדוֹשׁוֹ.

וְאָמְרוֹ וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי, וְלֹא הִסְפִּיק אָמְרוֹ ״וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי״, לְצַד שֶׁחָשׁ ה׳ כִּי יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל שֶׁדָּבָר זֶה שֶׁמַּבְטִיחַ ה׳ הוּא דָּבָר רָחוֹק מֵהַשֵּׂכֶל, שֶׁיָּדוּר דִּירַת קֶבַע רוּחָנִי בִּלְתִּי בַּעַל תַּכְלִית הָרוּחָנִיּוּת תּוֹךְ בְּנֵי אָדָם בַּעֲלֵי צוּרָה וְחֹמֶר. וַהֲגַם כִּי יַבְטִיחַ ה׳ עֲשׂוֹת כֵּן, זֶה יִהְיֶה לְצַד עֹצֶם הָאַהֲבָה יַהֲפֹךְ הַצּוּרָה, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפֵּרֵשׁ הָרַשְׁבִּ״י (זוהר ח״ג רמא.) בְּפָסוּק ״בָּאתִי לְגַנִּי וְגוֹ׳ אָכַלְתִּי יַעְרִי וְגוֹ׳ שָׁתִיתִי יֵינִי״ וְגוֹ׳ (שיר השירים ה:א), מָשָׁל לְחָתָן וְכוּ׳, יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו. וְהוּא דָּבָר הֵפֶךְ תְּכוּנַת הַהִשְׁתַּוּוּת, וְדָבָר כָּזֶה לֹא יַתְמִיד כְּמַעֲשֵׂה נִסִּים, וְאֵין מֻבְטָח לְהַתְמָדַת הַדָּבָר, וְתִגְעַל הָרוּחָנִיּוּת לַגַּשְׁמִיּוּת. לָזֶה אָמַר וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם, כִּי יְכוֹנֵן ה׳ תְּכוּנַת נַפְשָׁם בְּסֵדֶר אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן ה׳ בְּתוֹכָם כְּדֶרֶךְ הַמִּתְקַבֵּל בִּתְכוּנַת הַנִּשְׁתַּוֶּה.

וְהוֹסִיף לוֹמַר וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם, לוֹמַר שֶׁמִּלְּבַד שֶׁלֹּא יִגְעַל, גַּם יִהְיֶה לוֹ נַחַת רוּחַ בְּהַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ תּוֹכָם, וְהִיא בְּחִינַת הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא תּוֹךְ תּוֹכָם. וּפֵרוּשׁ ״וְהִתְהַלַּכְתִּי״ הוּא טִיּוּל הֶעָרֵב. גַּם נִתְכַּוֵּן עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי נִשְׁמוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲצוּבוֹת מֵאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַרְחָקַת שְׁכִינָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא יְסוֹבֵב פְּרֵדָתָהּ מִמְּקוֹרָהּ, וַהֲרֵי הִיא דְּבוּקָה בְּחֶבֶל הַכֶּסֶף עַד מְקוֹם מַחְצָבָהּ, וְדֶרֶךְ שָׁם יוֹרֵד אוֹר הַחַיִּים מִמָּקוֹר עֶלְיוֹן וּמְחַבֵּר נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה עִם מְקוֹרָהּ. וְזֶה יְסוֹבֵב כִּי תַּכִּיר הַנֶּפֶשׁ בּוֹרְאָהּ וְתִתְאַו לַעֲבוֹדָתוֹ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו. וְעַל יְדֵי חֵטְא הָאָדָם נִרְתָּק חֶבֶל הַכֶּסֶף וְלֹא יָאִיר אוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה תּוֹךְ הַנֶּפֶשׁ, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (ישעיהו נט:ב) ״עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִין בֵּינֵכֶם וּבֵין אֱלֹהֵיכֶם״. וְזֶה יְסוֹבֵב שֶׁיְּקַו הָאָדָם מַטְעַמֵּי הַתֵּיאוּב וִיאַבֵּד חֶשְׁקוֹ בַּמֻּשְׂכָּלוֹת הַנְּעִימִים וְהָעֲרֵבִים. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ בְּאָמְרוֹ וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם, זוֹ חֶבֶל הַכֶּסֶף הַמִּתְהַלֵּךְ מֵאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ תּוֹךְ נֶפֶשׁ אָדָם, וּבָזֶה וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים, כִּי אִישׁ כָּזֶה יִבְחַר בְּקַבָּלַת עֹל אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְתִמְצָא שֶׁכָּל נֶפֶשׁ הַחוֹטֵאת בָּעוֹלָם אֵינָהּ פּוֹעֶלֶת הָרַע בִּתְחִלָּתָהּ עַד שֶׁתַּקְדִּים בְּחֵטְא קַל מִקַּלֵּי הַקַּלּוֹת, וּבַחֲטוֹא הָאָדָם אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה יִמָּנַע מִמֶּנּוּ בְּחִינָה זוֹ שֶׁל הִתְקַשְּׁרוּתוֹ בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה נָבוֹת (מלכים א כב), שֶׁעַל יְדֵי שֶׁאָמַר דְּבַר שֶׁקֶר, הֲגַם שֶׁהָיָה לְתַכְלִית רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן ה׳ אָמַר אֵלָיו ״צֵא מִמְּחִיצָתִי״ (שבת קמט:). וּכְשֶׁמִּשְׁתַּדֵּל הַיֵּצֶר עִם הָאָדָם בְּדִקְדּוּק קַל עַד שֶׁיַּבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין ה׳, אָז הוּא שֶׁיָּכוֹל לִשְׁלֹט בּוֹ לַחֲטֹא חֲטָאִים גְּדוֹלִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, מַה שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל עֲשׂוֹת קֹדֶם בְּעֵת דְּבֵקוּת הָאָדָם בְּאוֹר עֶלְיוֹן.

עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַפָּרָשָׁה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בַּהֲכָנוֹת עוֹלָם הַזֶּה גַּם בִּשְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, וְהִתְחִיל בְּבִרְכַּת הַלֶּחֶם וְאָמַר וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, שֶׁהוּא הֲכָנַת הַמָּזוֹן וְהַפַּרְנָסָה וְהַבֶּטַח בָּאָרֶץ, כְּאָמְרוֹ ״וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ״. עַד כָּאן כָּלַל כָּל הֲכָנַת עוֹלָם הַזֶּה.

וְאָמְרוֹ וְנָתַתִּי שָׁלוֹם וְגוֹ׳, מִכָּאן מַתְחִיל גְּמוּל הַנִּסְתָּר, וְהוּא מֵעֵת הַפְּרֵידָה מֵעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא יוֹם הַמִּיתָה, שֶׁהוּא הַמַּדְוֶה הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בְּלֵב כָּל חַי, הַכּוֹס הַמַּר הַהוּא, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם שָׁלֵם בְּכָל שְׁלֵימוּת הָעוֹלָם הַזֶּה, בְּזָכְרוֹ יוֹם הַמִּיתָה וְעָרְבָה כָּל שִׂמְחָה, וּמַה גַּם שֶׁאֵין לוֹ גְּבוּל רָחוֹק שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ יוֹם קִצּוֹ. אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּא הַמַּבְטִיחַ טוֹבוֹת לְעַמּוֹ וְסָמַךְ לִבָּם גַּם בְּדָבָר זֶה, וְאָמַר כִּי בְּיוֹם הַנְּסִיעָה לֹא יֶחֱרַד הָאִישׁ וְלֹא יִרְגַּז כְּדֶרֶךְ הַמֵּתִים, אֶלָּא יַעֲשֶׂה ה׳ דָּבָר שֶׁתִּהְיֶה הַנְּסִיעָה כְּאָדָם שֶׁשּׁוֹכֵב וְעָרְבָה לוֹ שְׁנָתוֹ.

וְהוּא אָמְרוֹ וְנָתַתִּי שָׁלוֹם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת י.) כִּי שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלוֹם, וּבְעֵת פְּטִירַת הַצַּדִּיק יִקְרַב אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ לִפְנֵי הָאָדָם, וְהוּא סוֹד מִיתַת נְשִׁיקָה. וּבָזֶה יִהְיֶה כְּשׁוֹכֵב, וְהוּא אָמְרוֹ וּשְׁכַבְתֶּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּאָבוֹת שְׁכִיבָה. וְסוֹד הַדָּבָר, כִּי הַנֶּפֶשׁ כְּשֶׁמַּרְגֶּשֶׁת בִּקְרִיבַת אוֹר הַנֶּעֱרָב אֶצְלָהּ, תִּכְסֹף וְתִנָּתֵק מִמְּקוֹמָהּ לְהִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה, וּלְעֹצֶם הַתַּאֲוָה יִתְרַבֶּה הָעֲרֵיבוּת עַל הַרְגָּשַׁת הַפְּרֵדָה וְלֹא תַרְגִּישׁ בּוֹ, וְלֹא יִשָּׁאֵר הַהֶרְגֵּשׁ אֶלָּא מֵהֶעָרֵב. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בִּתְחִלַּת אַחֲרֵי מוֹת. וְכָל הַשָּׂגָה זוֹ תְּסוֹבֵב עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב (קהלת ה:יא) ״מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד״, הַשֵּׁנָה הִיא יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף, שֶׁהָעוֹבֵד אֶת ה׳ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת מְתוּקָה לוֹ יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה עַל אֹפֶן הָאָמוּר. וְאָמְרוֹ וְאֵין מַחֲרִיד, הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת הַמַּחֲרִיד הָאָדָם בִּרְאִיָּתוֹ לְבַד, וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים שֶׁיִּזְכּוּ לְהִדָּבֵק נַפְשָׁם בַּשְּׁכִינָה אֲבָל יַקְדִּים לָהֶם מַלְאַךְ הַמָּוֶת לְסִבַּת תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ לְזַכְּכָהּ בְּאֶמְצָעוּת צַעַר הַחֲרָדָה, לָזֶה הִבְטִיחַ כִּי כָּל עִקָּר לֹא יִרְאוּ מַחֲרִיד.

עוֹד יִרְצֶה אָמְרוֹ וְנָתַתִּי שָׁלוֹם, שֶׁיִּתְקַיֵּם הַגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאָרֶץ וְלֹא יִתְפָּרְדוּ הַיְּסוֹדוֹת. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רַב אַחַאי בַּר יֹאשִׁיָּה (שבת קנב:) שֶׁגַּשְׁשֵׁיהּ רַב נַחְמָן אַחַר כַּמָּה שָׁנִים שֶׁמֵּת וְרָאָהוּ כִּי אִישׁ קַיָּם הָיָה, כִּי ה׳ יְצַו לַיְּסוֹדוֹת לְהִתְקַיֵּם יַחַד וְלֹא יִתְפָּרְדוּ, וְזֶה יוּשַׂג מֵאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה כְּמַאֲמַר (משלי ו:כב) ״בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ״. וְאָמְרוֹ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (ישעיהו נז:ב) ״יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם״, שֶׁלֹּא תִשְׁלוֹט רִמָּה בְּגוּפָם לְהַחֲרִידָם בַּקֶּבֶר. וְתִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים אֵין רִמָּה בְּגוּפָן, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי (בבא מציעא פד.) וְכָאֵלֶּה רַבּוֹת. וְדָבָר זֶה הוּא יִעוּד גָּדוֹל שֶׁיָּנוּחַ הַגּוּף בַּקֶּבֶר, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת יג.) קָשָׁה רִמָּה בִּבְשַׂר הַמֵּת כְּמַחַט בִּבְשַׂר הֶחָי. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָּל נִבְרָא יַרְגִּישׁ כְּפִי שִׁעוּר תְּכוּנָתוֹ אֲשֶׁר כּוֹנְנוֹ יוֹצְרוֹ.

וְאָמְרוֹ וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ, הוּא רוּחַ הַטֻּמְאָה הַנִּקְרֵאת חַיָּה רָעָה, שֶׁהִיא חִיּוּנִיּוּת רַע, בְּחִינַת הַטֻּמְאָה הַשּׁוֹרָה עַל הַגּוּף אַחַר מִיתָה, שֶׁלָּזֶה צִוָּה ה׳ שֶׁהַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת אוֹ הַנִּכְנָס לָאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים. הִבְטִיחַ ה׳ כִּי תַּסְגִּיל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת לְהַשְׁבִּית רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הַגּוּף. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קג.) יוֹם שֶׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה טֻמְאָה.

וְאָמְרוֹ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. נָתַן הַכָּתוּב טַעַם לְהַשְׁבָּתַת הַטֻּמְאָה, הוּא כִּי טֻמְאָה זוֹ עִקָּרָהּ הוּא לְצַד שֶׁנִּשְׁחַט הָאָדָם בְּחַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת הַפְּגוּמָה, שֶׁבָּזֶה נַעֲשָׂה נְבֵלָה, וְהַנְּבֵלָה מְטַמְּאָה וְנִשְׁלֶכֶת לַכֶּלֶב, דִּכְתִיב (שמות כב:ל) ״לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן״, וְהַטֻּמְאָה הִיא בְּחִינַת הַכֶּלֶב. אֲבָל הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה׳ כַּמִּצְטָרֵךְ, ״חֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם״, שֶׁהוּא גּוּפוֹ הַנִּבְנֶה מֵהָאָרֶץ. מִמּוֹצָא דָּבָר אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יִגַּע חַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת בְּגוּפוֹ שֶׁל צַדִּיק. עַד כָּאן יִעוּדֵי הַפְּטִירָה וּמְנוּחַת הַגּוּף.

וְאָמְרוֹ וּרְדַפְתֶּם. מִכָּאן מַתְחִיל פֹּעַל הָרוּחָנִיּוּת הַנֶּעְלָם הַמֻּשָּׂג מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה. דַּע כִּי הִתְעַצְּמוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה וּמַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת הוּא לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה וּלְיַחֵד עֲנָפֶיהָ אֶחָד אֶל אֶחָד, אֲשֶׁר לְסִבַּת אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת יִמָּנַע הַדָּבָר, בְּסוֹד אָמְרוֹ (ישעיהו נט:ב) ״עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים בֵּינֵכֶם״ וְגוֹ׳. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ בְּפָסוּק (שמות יט:ה) ״וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה״. וְיִתְיַחֲסוּ הַקְּלִפּוֹת בְּשֵׁם שׂוֹנְאִים וְאוֹיְבִים. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפָסוּק (תהלים צב:י) ״כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ ה׳״, וְיֶעֶרְבוּ לְךָ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים. וְכָאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת יִרְדְּפוּ אֶת אוֹיְבֵיהֶם וְנָפְלוּ וְגוֹ׳, וְתֹאבַד הַטֻּמְאָה, כְּמַאֲמַר (זכריה יג:ב) ״וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ לֶחָרֶב עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שיר השירים ג:ח) ״אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקוני זוהר ז) שֶׁהַשּׁוֹמֵר בְּרִיתוֹ לְבַל נוֹגֵעַ בְּמַה שֶׁלֹּא הֻרְשָׁה, זֶה יֵשׁ כֹּחַ בּוֹ לְהָמִית וּלְאַבֵּד אוֹיְבֵי ה׳ בְּרוּחַ שְׂפָתָיו, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״בֶּחָרֶב״ אֶלָּא ״לֶחָרֶב״.

וְאָמְרוֹ וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, פֵּרוּשׁ, מִמַּה שֶׁיָּצָא מִכֶּם יִרְדְּפוּ חֲמִשָּׁה שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, יִרְדְּפוּ מֵאָה הַדְרָגוֹת הַקְּלִפּוֹת, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי טז:כו) ״נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לוֹ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צט.) אָדָם בְּמָקוֹם זֶה וְתוֹרָתוֹ עֲמֵלָה לוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁעוֹשָׂה כִּלָּיוֹן לְאוֹיְבֵי ה׳.

וְאָמְרוֹ וּמֵאָה מִכֶּם. פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (מנחות מג:) ״מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ״ וְגוֹ׳ (דברים י:יב), אַל תִּקְרֵי ״מָה״ אֶלָּא ״מֵאָה״, שֶׁהֵם מֵאָה בְּרָכוֹת. וְהוּא אָמְרוֹ וּמֵאָה מִכֶּם, פֵּרוּשׁ, שֶׁנַּעֲשִׂים מִכֶּם, שֶׁהֵם מֵאָה בְּרָכוֹת בְּכָל יוֹם, רְבָבָה יִרְדֹּפוּ.

וְחָזַר לוֹמַר וְנָפְלוּ אוֹיְבֵיכֶם וְגוֹ׳ לֶחָרֶב, נִתְכַּוֵּן לְמַאֲמַר חֲזַ״ל שֶׁאָמְרוּ (ברכות ה.) כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וְכוּ׳ כְּאִלּוּ אוֹחֵז חֶרֶב פִּיפִיּוֹת וְכוּ׳, דִּכְתִיב ״רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם״ (תהלים קמט:ו). וְהִנֵּה פָּסוּק רִאשׁוֹן רָמַז בּוֹ יִעוּד הַמְסוּבָּב מֵהַמַּעֲשֶׂה, וּפָסוּק שֵׁנִי יִעוּד הַמְסוּבָּב מֵהַדִּבּוּר הַמְּקוּדָּשׁ.

וְאָמְרוֹ וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם, פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב תַּכְלִית הַהַצְלָחָה הַבָּאָה מִכִּלְיוֹן הָאוֹיְבִים, וְאָמַר ״וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם״, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁזֶּה נוֹפֵל יִפְּלוּ כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֶל שָׁרְשָׁם, שֶׁהֵם כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל הַמְּקַבְּצִים אוֹתָם. וְכִנָּה נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְצַד שֶׁהֵם חֵלֶק ה׳, וּבָזֶה יִפְרוּ וְיִרְבּוּ. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית מז:כז) ״וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד״, וּמַה שֶׁפֵּרֵשׁ הַמַּגִּיד לְמהרי״ק בְּפָסוּק ״וַיָּמָת יוֹסֵף וְגוֹ׳ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ״ וְגוֹ׳:

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וּפָנִיתִי וְגוֹ׳, כִּי בְּהִבָּטֵל הָאוֹיֵב שֶׁהוּא מָסָךְ הַמַּבְדִּיל, כְּמַאֲמַר (ישעיהו נ״ט:ב׳) ״כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים״ וְגוֹ׳, בַּהֲסָרַת הַמָּסָךְ אָז יִפְנֶה וְיִדְבַּק ה׳ בָּנוּ.

עוֹד יִרְצֶה, כִּי כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל יִשְׁתַּדְּלוּ בַּדָּבָר הָאָמוּר, הֲגַם שֶׁיֶּשְׁנוֹ לַמַּפְסִיק בְּחֵלֶק אֶחָד, הָאָדוֹן יִפְנֶה לָנוּ מֵחֵלֶק הַמּוּפְנֶה, וְיַגְדִּיל וְיַרְבֶּה כֹּחֵינוּ נֶגֶד הָאוֹיֵב עַד כְּלוֹת הַמָּסָךְ, וְאָז ״וַהֲקִימוֹתִי״ וְגוֹ׳.

עוֹד יִרְצֶה וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּזֹּהַר (זהר ח״ג ש״ג), כִּי שַׁעֲשׁוּעַ הַצַּדִּיקִים שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ הוּא בַּחֲצִי לַיְלָה הַשֵּׁנִי, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ בֵּין הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וּמֵסִיר פַּרְגּוֹד אֶחָד וּמְגַלֶּה לָהֶם אוֹר פְּנִימִי הֶעָרֵב. וּלְרֹב הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְעֹצֶם הַפְלָגַת הֶרְגֵּשׁ הָעֲרֵבוּת לַנְּשָׁמוֹת עַד שֶׁמִּתְעַלְּפִים וְנוֹשְׁרִים מֵהֶם אוֹרוֹת, וְהֵם נְפָשׁוֹת שֶׁיּוֹרְדוֹת לָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן לְהָאִיר, יְעֻיַּן שָׁם דְּבָדָיו בְּזֹהַר חָדָשׁ (פרשת בלק). וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם״ שֶׁהוּא עַל שַׁעֲשׁוּעַ הַגָּדוֹל וּמֻפְלָא הַנִּזְכָּר. וְאָמַר לְשׁוֹן פְּנִיָּה, לְצַד שֶׁהָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה, דִּכְתִיב (מלאכי ג:ו) ״אֲנִי ה׳ לֹא שָׁנִיתִי״, אֶלָּא שֶׁמְּגַלֶּה מֵאוֹרוֹ אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ וְיַסְתִּיר כְּפִי מַה שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְהַשִּׂיג. לָזֶה אָמַר ״וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם״ - לְהָאִיר לְמוּלְכֶם אוֹר הַפְּנִימִי הַנִּסְתָּר, יִרְאוּ עֵינֵיכֶם וְיִשְׂמַח לִבְּכֶם.

וְאָמְרוֹ וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם, רָמַז לְנִיצוֹצוֹת הַנּוֹשְׁרוֹת מֵהֶם לְצַד הַהִתְעַלְּפוּת כָּאָמוּר. וְאָמְרוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא תַחְשֹׁב כִּי לְצַד נְשִׁירַת הַנְּשָׁמוֹת מֵהֶם יִמְעַט אוֹרָם חָס וְשָׁלוֹם, לָזֶה אָמַר ״וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם״, שֶׁיִּתְרַבֶּה אַדְרַבָּה אוֹרְכֶם כְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ. וְסוֹד הַנְּשִׁירָה אוּלַי שֶׁיִּהְיֶה בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי הַדְּרָכִים: אוֹ כִּי יִרְבֶּה אוֹרָם עַד שֶׁיִּהְיֶה וְהוֹתֵר, אוֹ כִּי אוֹר הַקּוֹדֵם יִדָּחֶה מִפְּנֵי אוֹר חָדָשׁ, וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ, כַּסֵּדֶר הָאָמוּר בְּדִבְרֵי הַמְּקֻבָּלִים כִּי הַמּוֹחִין דְּגַדְלוּת יִדְחוּ מוֹחִין דְּקַטְנוּת, וְנִמְצָא הַנּוֹשֵׁר מֵהֶם הוּא לְצַד הַהִתְרַבּוּת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם״.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם לְשׁוֹן רַבָּנוּת, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ״ (שמות יט:ו), וּפֵרַשְׁנוּהוּ שָׁם שֶׁהִגְדִּילָם עַל הַמַּלְאָכִים כֹּהֲנֵי עֶלְיוֹן, שֶׁיִּהְיוּ הֵם קְרוֹבֵי הַמֶּלֶךְ וּגְדוֹלֵי הָעֶלְיוֹנִים. וְאָמְרוֹ ״וַהֲקִימוֹתִי״ - כָּאן הִבְטִיחַ עַל הַתְּחִיָּה, שֶׁבְּרִית כְּרוּתָה לְשׁוֹכְנֵי עָפָר שֶׁיַּעֲלֶה ה׳ אוֹתָם מִקִּבְרוֹתֵיהֶם, וְאָמַר ה׳ כִּי דַּוְקָא לְלוֹמְדֵי תּוֹרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיא:) ״כָּל הָעוֹסֵק בְּטַל תּוֹרָה טַל תּוֹרָה מְחַיֵּיהוּ״. וְאוּלַי כִּי הֵן הֵן הַדְּבָרִים שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי שֶׁהוּא הַתּוֹרָה אִתְּכֶם, כִּי בַּטַּל אֲשֶׁר יְצַו ה׳ אֶת הַתּוֹרָה הֵם חַיִּים.

עוֹד נִתְכַּוֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (סנהדרין צ.) בְּפָסוּק ״אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבוֹתֵיכֶם״, שֶׁהָאָבוֹת עַצְמָם יַעַמְדוּ לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ. וְהוּא מַאֲמָרוֹ כָּאן, שֶׁאוֹתָהּ בְּרִית שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ לְקַיֵּם הָאָרֶץ לְעוֹלָם וָעֶד בְּיָדָם, כָּל הַמְקַיֵּם תְּנַאי הַכָּתוּב יְחַיֵּהוּ ה׳ עִם הָאָבוֹת לְקַיֵּם בְּיָדוֹ בְּרִית הָאָרֶץ לְעוֹלָם וָעֶד.

עוֹד רָמַז גְּנִיזַת הַנְּשָׁמוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת ה׳, וְיָדוּעַ כִּי בְּחִינָה הַמִּתְיַחֵס לָהּ בְּרִית יִתְיַחֵס גַּם כֵּן לָהּ שָׁלוֹם, וְהוּא אָמְרוֹ וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי שֶׁהוּא יְסוֹד עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת אִתְּכֶם. גַּם בָּזֶה כָּלַל זִוּוּג חַי הָעוֹלָמִים בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא כְּלָלוּת הַנְּשָׁמוֹת, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין כִּי הוּא זֶה תַּכְלִית מְנוּחַת הַנְּשָׁמוֹת.

וְאָמְרוֹ וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן. כָּאן רָמַז לִסְעוּדַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁיַּטְעִימֵם ה׳ מִיַּיִן הַמְשׁוּמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, גַּם מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן, וְאֵין לְךָ יָשָׁן נוֹשָׁן כָּזֶה שֶׁלֹּא קְדָמוֹ דָּבָר בָּעוֹלָם קוֹדֶם לִבְרִיאַת הָאָדָם:

וְאָמְרוֹ וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ. מִלְּבַד מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בּוֹ לְמַעְלָה, יִרְמֹז עוֹד עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב.) בְּפָסוּק ״וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם״ (איוב לח:טו), כִּי אוֹר שֶׁבּוֹ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית גְּנָזוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַצַּדִּיקִים, לְפִי שֶׁרָאָה הָרְשָׁעִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְיָשָׁן״ שֶׁהוּא אוֹר שֶׁקָּדַם לְאוֹר זֶה הֶחָדָשׁ שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ אַחֲרָיו, וְהוּא אָמְרוֹ ״מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ״, פֵּרוּשׁ תּוֹצִיאוּ מִבֵּית גְּנָזָיו לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.

וְאָמְרוֹ וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי וְגוֹ׳. יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא עה.) שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹרִיד מִשְׁכָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁהוּא מִשּׁוֹהַם, וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ מִיָּשְׁפֵה, וּכְאָמְרוֹ (שמות טו:יז) ״פָּעַלְתָּ ה׳ מִקְּדָשׁ ה׳ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ״, וְהוּא אָמְרוֹ וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם, פֵּרוּשׁ, מִשְׁכָּן שֶׁכּוֹנְנוּ יָדַי אוֹרִידֵהוּ וְאֶתְּנֵהוּ בְּתוֹכְכֶם, וּמֵאָז עַד עוֹלָם יַעֲמֹד הַדָּבָר, כְּאָמְרוֹ ״וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם״, כִּי יַעֲבִיר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ.

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר כג:כג) בְּפָסוּק ״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב״ וְגוֹ׳, שֶׁהַמַּלְאָכִים מִבַּחוּץ וְהַצַּדִּיקִים מִבִּפְנִים, וְהַמַּלְאָכִים שׁוֹאֲלִים אֶת הַצַּדִּיקִים מַה פָּעַל אֵל, וְהוּא אָמְרוֹ וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מַחֲנֵה הַמַּלְאָכִים מַפְסִיק בֵּינֵיכֶם וּבֵינִי.

וְאָמְרוֹ וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם. עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (יואל ג:א) ״וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם״, שֶׁיִּהְיֶה אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ מִתְהַלֵּךְ בְּתוֹכָם, וְהוּא רוּחַ הַמְּנַבֵּא, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר יא:כט) ״עַם ה׳ נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה׳ אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם״:

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית לא.) עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת מָחוֹל לַצַּדִּיקִים, וְיֵשֵׁב ה׳ בְּתוֹכָם, וְכָל אֶחָד יַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ וְיֹאמַר ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״. וְהוּא אָמְרוֹ וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם. וְאָמַר לְשׁוֹן הֲלִיכָה לְצַד שֶׁיִּתְהַלֵּךְ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ לָזוּן נִשְׁמוֹת הַיּוֹשְׁבִים סְבִיבָיו יִקָּרֵא הֲלִיכָה. וְאָמְרוֹ וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים הוּא מַאֲמָרָם ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״, וְאוּלַי שֶׁרָמַז לְשׁוֹן נָוֶה שֶׁהַצַּדִּיקִים עַצְמָן הֵם נָוֶה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא דָּר בֵּינֵיהֶם. וְאָמְרוֹ וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם שֶׁיִּהְיוּ הֵם קְרוֹבִים יוֹתֵר מִכָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים, לְצַד כִּי בַּזְּמַן הַזֶּה אֱמוּנַת אֱלֹהוּתוֹ הוּא מִפִּי הַנְּבִיאִים. לָזֶה אָמַר כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים שֶׁכָּל עַם ה׳ יוּכַּר לָהֶם אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיֵדְעוּ כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים, וְהוּא מַאֲמַר ״וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים״ - שֶׁיַּכִּירוּ אֱלֹהוּתוֹ מִצַּד עַצְמָם. וּלְצַד שֶׁהַכָּרָה זוֹ יֶשְׁנָהּ לְכָל הַנִּבְרָאִים, דִּכְתִיב (זכריה י״ד:ט׳) ״בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה׳ אֶחָד״, לָזֶה אָמַר וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם - הֲגַם שֶׁהַהַכָּרָה שָׁוָה בַּכֹּל, לֹא יִהְיוּ לוֹ לְעָם אֶלָּא עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

וְאָמְרוֹ אֲנִי ה׳ וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר חֲזַ״ל (ברכות יב.) בְּפָסוּק ״וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה׳ אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם״ וְגוֹ׳ (ירמיהו כג:ז), שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁיֹּאמְרוּ ״חַי ה׳ אֲשֶׁר הֶעֱלָה יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִכָּל הָאֲרָצוֹת״. וְהוּא אָמְרוֹ ״אֲנִי ה׳ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ - זֶה כְּנֶגֶד יְצִיאַת מִצְרַיִם, וּכְנֶגֶד ״אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת״ אָמַר ״וָאֶשְׁבֹּר מוֹטוֹת עֻלְּכֶם״ וְגוֹ׳. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות כ:ב) ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים״, יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב גַּם כֵּן עַל הָאוֹפֶן עַצְמוֹ, יְעֻיַּן שָׁם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל