וַיִּקְרָא כ״ו · י״ט

וְשָׁבַרְתִּ֖י אֶת־גְּא֣וֹן עֻזְּכֶ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־שְׁמֵיכֶם֙ כַּבַּרְזֶ֔ל וְאֶֽת־אַרְצְכֶ֖ם כַּנְּחֻשָֽׁה׃

במילים פשוטות

ה׳ ישבור את גאון עוזכם, ויתן את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה. רש״י מבאר ש״ושברתי את גאון עזכם״ מכוון לבית המקדש, כפי שנאמר ביחזקאל ״הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם״, וש״שמיכם כברזל וארצכם כנחשה״ קשה משל משה - שכאן השמים כברזל שאינו מוריד גשם והארץ כנחושה שאינה מלחה. אבן עזרא מבאר ש״גאון עוזכם״ מכוון לשובע, ושהגאה אם יישבר ייפול. הפסוק מתאר שלב פורענות חמור: שבירת מקור הגאווה - המקדש והשפע - וּבצורת קשה שבה השמים אטומים כמתכת והאדמה אינה מצמיחה, היפוך ברכת הגשמים והיבול.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ושברתי את גאון עזכם. זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם" (יחזקאל כ"ד):

ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה. זוֹ קָשָׁה מִשֶּׁל מֹשֶׁה, שֶׁשָּׁם הוּא אוֹמֵר "וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת וְגו'" (דברים כ"ח), שֶׁיִּהְיוּ הַשָּׁמַיִם מַזִּיעִין כְּדֶרֶךְ שֶׁהַנְּחֹשֶׁת מַזִּיעָה, וְהָאָרֶץ אֵינָהּ מַזִּיעָה כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הַבַּרְזֶל מַזִּיעַ, וְהִיא מְשַׁמֶּרֶת פֵּרוֹתֶיהָ, אֲבָל כָּאן הַשָּׁמַיִם לֹא יִהְיוּ מַזִּיעִין כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הַבַּרְזֶל מַזִּיעַ, וִיהֵא חֹרֶב בָּעוֹלָם, וְהָאָרֶץ תְּהֵא מַזִּיעָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהַנְּחֹשֶׁת מַזִּיעָה, וְהִיא מְאַבֶּדֶת פֵּרוֹתֶיהָ (ספרא):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאֶתְבַּר יָת יְקַר תָּקְפְּכוֹן וְאֶתֵּן יָת שְׁמַיָא דִי עִלָוֵיכוֹן תַּקִיפִין כְּפַרְזְלָא מִלַאֲחָתָא מִטְרָא וְאַרְעָא דִתְחוֹתֵיכוֹן חֲסִינָא כִּנְחָשָׁא מִלְמֶעְבַּד פֵּירִין

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

גאון עוזכם השובע כטעם וישמן ישורון והגאה אם ישבר יפול וישח:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ושברתי את גאון עזכם - כדכתיב: בשברי לכם מטה לחם. וכדכתיב: גאון שבעת לחם היה לה. ובאגדה: היא בית המקדש, כדכתיב: הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם. ולפי הפשט: כמו שפירשתי, שכך מוכיח סוף המקרא: ונתתי את שמיכם וגו'.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ושברתי את גאון עזכם כנגד ואשבור מוטות עולכם והיא ראשונה. שמיכם כברזל כנגד ונתתי גשמיכם והיא שנייה.

ארצכם כנחשה כנגד בעתם והיא ברכה לעצמה והיא שלישית.

כנחשה שם דבר של נחושת כמו ונחתה קשת נחושה זרועותי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָּׁה. וּמֹשֶׁה אָמַר בְּהֵפֶךְ זֶה: שְׁמֵיכֶם כַּנְּחֻשָּׁה וְאַרְצְכֶם כַּבַּרְזֶל (דברים כח כג). לְפִי שֶׁרֹב הַמְּפָרְשִׁים הִסְכִּימוּ שֶׁכָּל תּוֹכֵחָה זוֹ כְּנֶגֶד חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן, וְשֶׁבְּפָרָשַׁת כִּי תָבֹא כְּנֶגֶד חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי, וְיָדוּעַ שֶׁהַבַּרְזֶל קָשֶׁה מִן הַנְּחֹשֶׁת, וּבְבַיִת רִאשׁוֹן הָיָה עִקַּר חֶטְאָם לַשָּׁמַיִם עַל יְדֵי שֶׁעָבְדוּ לְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מד יח): ״וּמִן אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם״, עַל כֵּן יִהְיוּ הַשָּׁמַיִם קָשִׁים לָהֶם מִן הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כ כז): ״יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ״, כִּי גַּם הִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם עַל הָאָרֶץ. אֲבָל בְּבַיִת שֵׁנִי לֹא עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה וְהָיְתָה עִקַּר רָעָתָם בָּאָרֶץ עַל יְדֵי שִׂנְאַת חִנָּם וּמְרִיבָה שֶׁהָיְתָה בֵּינֵיהֶם, וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ כְּמוֹ בְּדוֹר הַמַּבּוּל, עַל כֵּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ קָשָׁה לָהֶם יוֹתֵר מִן הַשָּׁמַיִם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים): זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא כֵן. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, זֶה יוֹרֶה שֶׁחוֹשְׁבִים בְּדַעְתָּם כִּי ה׳ חָפֵץ בָּהֶם עֲדַיִן, מִמַּה שֶׁעוֹדוֹ שׁוֹכֵן בְּתוֹכָם, וּבָזֶה מִתְחַזְּקִים. לָזֶה אָמַר ״וְשָׁבַרְתִּי״ וְגוֹ׳.

מקור: ספריא · נחלת הכלל