וְאִ֨ם־בְּזֹ֔את לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וַהֲלַכְתֶּ֥ם עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי׃

ואם בזאת לא תשמעו לה׳, ותלכו עמו בקרי. אבן עזרא מבאר ש״ואם בזאת״ פירושו במכה הזאת, וכן ״ואם באלה״ פירושו באלה המכות הנזכרות. הפסוק הוא פסוק מעבר קצר נוסף בסדרת התוכחה: הוא מסמן את הכניסה לשלב האחרון והחמור ביותר של הפורענות. לאחר כל המכות שקדמו - המחלות, התבוסה, החיות, החרב, הרעב - אם עדיין ממשיך העם בהתייחסותו ה״מקרית״ אל ה׳ ואינו שב בתשובה, יבוא השלב הקשה מכל. המבנה המדורג של התוכחה מגיע כאן לשיאו, כאשר כל שלב קודם החמיר על קודמו והעם ממשיך בסירובו.