וְהִתְוַדּ֤וּ אֶת־עֲוֺנָם֙ וְאֶת־עֲוֺ֣ן אֲבֹתָ֔ם בְּמַעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֣ר מָֽעֲלוּ־בִ֑י וְאַ֕ף אֲשֶׁר־הָֽלְכ֥וּ עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי׃

וִיוַדוּן יָת חוֹבֵיהוֹן וְיָת חוֹבֵי אֲבָהַתְהוֹן בְּשִׁקְרְהוֹן דְשַׁקָרוּ קֳדָמַי וְאַף דִי הַלִיכוּ קֳדָמַי בְּקַשְׁיוּ

והתודו. מבנין התפעל:

במעלם אשר מעלו בי. אבותם:

ואף אשר הלכו עמי. אלה בניהם בקרי:

וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְגוֹ׳. מַה שֶּׁנֶּאֱמַר אַחַר הַוִּדּוּי: ״אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי״, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי״, בֵּי״ת שֶׁל ״בְּמַעֲלָם״ מַשְׁמָע שֶׁהֵם מוֹעֲלִים וְהוֹלְכִים, כִּי הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְהִתְוַדּוּ עֲוֹנָם וּמַעֲלָם״, אֶלָּא שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּתְוַדִּים וּמוֹדִים שֶׁחֵטְא זֶה גָּרַם לָהֶם, מִכָּל מָקוֹם הֵם מוֹעֲלִים וְהוֹלְכִים עוֹד טֻמְאָתָם בָּם, כְּמִנְהַג דּוֹרֵנוּ שֶׁהַכֹּל מוֹדִים שֶׁכַּמָּה עֲבֵרוֹת יְדוּעוֹת מְסַבְּבוֹת כָּל הַתְּלָאָה, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינָן שָׁבִים מֵהֶם, וַהֲרֵי הַוִּדּוּי כְּטוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְפִי שֶׁלֹּא יִתְלוּ בַּעֲוֹנָם לְבַד, כִּי יֹאמְרוּ שֶׁאֵינָן מַסְפִּיקִין לְהָבִיא עֲלֵיהֶם כָּל הַמַּכּוֹת הַלָּלוּ, וְיִתְלוּ גַּם בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם, עַל כֵּן נֶאֱמַר: ״אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי״ וְאָז יִרְצוּ בַּעֲוֹנָם וְיִתְלוּ בַּעֲוֹן עַצְמָם. וּפֵרוּשׁ זֶה סָתוּר מִמַּה שֶׁאָמַר דָּנִיֵּאל (ט טז): ״כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ״ וְגוֹ׳.

וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְגוֹ׳. רִאשׁוֹנִים לֹא הֵאִירוּ עֵינֵינוּ בַּכְּתוּבִים הַלָּלוּ, כִּי כֻלָּן רְחוֹקִים מִשְּׁמוֹעַ. אֶחָד - לָמָּה חִיְּבָם הַכָּתוּב לְהִתְוַדּוֹת עֲוֹן אֲבוֹתָם, הֲלֹא בְּהִתְוַדּוֹת עֲוֹנָם אֵין אֲנִי קוֹרֵא עֲלֵיהֶם אוֹחֲזִים מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם (ברכות ז.). ב׳ - אָמְרוֹ ״אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם״ וְגוֹ׳ מַה עִנְיַן עֹנֶשׁ זֶה אַחַר הַוִּדּוּי. ג׳ - אָמְרוֹ ״וְהֵבֵאתִי אוֹתָם״ וְגוֹ׳ עֹנֶשׁ זֶה כְּבָר אָמוּר לְמַעְלָה. ד׳ - אָמְרוֹ אוֹ אָז יִכָּנַע סָפֵק זֶה לָמָּה. וְרַמְבַּ״ן זַ״ל פֵּרֵשׁ שֶׁהַסָּפֵק הוּא עַל הַגְּאֻלָּה, אוֹ תָּבֹא עַל יְדֵי כְּנִיעָה אוֹ עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ עָנְשָׁם, וְהוּא פֵּרוּשׁ דָּחוּק. וּכְמוֹ כֵן מַה שֶׁפֵּרֵשׁ אֲדוֹנֵינוּ רַשִׁ״י זַ״ל הוּא דָּחוּק לְעַיִן רוֹאָה וְלֵב מַשְׂכִּיל.

וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכְּתוּבִים עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לְצַד שֶׁטָּעוּת מַתְמִידֵי הָעֲבֵירוֹת תָּבֹא לָהֶם מֵעַיִן טוֹעָה, בִּרְאוֹתָם מַה שֶׁלִּפְנֵיהֶם הִתְעִיבוּ עָוֶל שָׁנָה אַחַר שָׁנָה וְדַרְכָּם צָלְחָה וְשַׁלְוָתָם רַב לְאֵין חֵקֶר, אַף כִּי חַטָּאתָם כָּבְדָה מִזֶּה לֹא יִפְחַד עֲשׂוֹת רֶשַׁע וִימָאֵן לָקַחַת מוּסָר, כִּי יִגְדַּל בִּטְחוֹן הָרְאוּת מֵהוֹדָעַת הַמּוֹכִיחַ מִיִּעוּדֵי הַתּוֹרָה. וְדָבָר זֶה כִּלָּה אֱמוּנַת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֹנֶשׁ הָרֶשַׁע וּשְׂכַר הַצֶּדֶק. וּכְמוֹ כֵן הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הֵבִיא ה׳ עֲלֵיהֶם מוּסָר עַד אֲשֶׁר עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים גָּבְרוּ וְעָלוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ וְשַׁלְוָתָם וְטוֹבָתָם רַבָּה וְעָצְמָה כַּמּוּבָן מִדִּבְרֵי נְבִיאִים, וְלָזֶה כְּשֶׁפָּעַל ה׳ וְעָשָׂה בָּהֶם נִקְמַת עֲוֹנוֹתָם לֹא הֶאֱמִינוּ כִּי עַל פֹּעַל הָרַע שִׁלֵּם לָהֶם, וְיוֹכִיחוּ מֵהָרִאשׁוֹנִים. לָזֶה אָמַר ה׳ בְּעֵת שׁוּבָם וְיָבוֹאוּ לְהִתְוַדּוֹת - צְרִיכִין לְהִתְוַדּוֹת גַּם כֵּן כִּי אֲבוֹתֵיהֶם חָטְאוּ.

וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהִתְוַדּוּ עֲוֹנָם וְגוֹ׳ וְאֶת עֲוֹן אֲבוֹתָם״, כְּדֵי לְהָסִיר טָעוּת שֶׁהָיוּ בּוֹ, שֶׁאֵין זֶה מַעֲשֶׂה רָעָה מִמַּה שֶׁעֲשָׂאוּהוּ רִאשׁוֹנִים וְלֹא נֶעֶנְשׁוּ, וְיֹאמְרוּ בְּפִיהֶם: ״אֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ וְהִרְשִׁיעוּ וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶם סָבַלְנוּ״ לְצַד שֶׁאָחֲזוּ מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם. וְאָמְרוֹ וְאַף אֲשֶׁר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי מַחְשֶׁבֶת טָעוּת זֶה שֶׁהָעֳנָשִׁים הָיוּ בָּאִים בְּקֶרִי, יַחְשְׁבֵהוּ ה׳ עָוֹן שֶׁצָּרִיךְ וִדּוּי עָלָיו כִּשְׁאָר עֲבֵרוֹת.