וַיִּקְרָא כ״ו · ו׳

וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם׃

במילים פשוטות

ה׳ מבטיח שלום בארץ, שתשכבו בלא פחד, שישבית חיה רעה ושחרב לא תעבור בארצכם. רש״י מבאר את חשיבות השלום: שמא תאמרו הרי יש מאכל ומשתה, אך אם אין שלום אין כלום - לכך נאמר לבסוף ״ונתתי שלום בארץ״, ומכאן שהשלום שקול כנגד הכל. אבן עזרא מבאר ש״ואין מחריד״ מכוון לכך שלא יחרידכם לא חיה רעה ולא אויב, אלא אתם תרדפו את האויב והוא ייפול לפניכם. הפסוק מוסיף לברכות החומריות את הברכה החיונית של שלום וביטחון - שקט מפני חיות טורפות ומפני מלחמה, המשלימים את השפע הגשמי.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ונתתי שלום. שֶׁמָּא תֹאמְרוּ, הֲרֵי מַאֲכָל וַהֲרֵי מִשְׁתֶּה, אִם אֵין שָׁלוֹם אֵין כְּלוּם, תַּ"לֹ אַחַר כָּל זֹאת "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ"; מִכָּאן שֶׁהַשָּׁלוֹם שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה מ"ה) "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל":

וחרב לא תעבר בארצכם. אֵצָ"לֹ שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אַרְצְכֶם מִמְּדִינָה לִמְדִינָה (ספרא):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאֶתֵּן שְׁלָמָא בְּאַרְעָא וְתִשְׁרוּן וְלֵית דְמָנִיד וֶאֱבַטֵל חַיְתָא בִשְׁתָּא מִן אַרְעָא וּדְקַטְלִין בְּחַרְבָּא לָא יְעִדוּן בְּאַרְעֲכוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ונתתי שלום בארץ. ביניכם:

ואין מחריד. לא מחיה רעה ולא מאויב רק אתם תרדפו האויב ויפול לפניכם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ונתתי שלום בארץ פרש״‎י וכן הוא אומר עושה שלום ובורא את הכל. חז״‎ק הרי בפסוק כתיב יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע.

והשבתי חיה רעה עליו נאמר זאב וטלה ירעו כאחד.

[מן הארץ זו ברכה נוספת, שהחיות רעות לא יגורו ליד בהמות הבית].

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר זֶה אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר ״וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח״, וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן עַל עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַצְמָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פֵּרוּד הַלְּבָבוֹת, שֶׁיִּטַּע ה׳ בֵּינֵיהֶם שָׁלוֹם וְרֵעוּת. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיְּכַוֵּן עַל כְּלָלוּת הָעוֹלָם, וְתֵדַע שֶׁכְּשֶׁמְּדַבֵּר עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַזְכִּירָהּ בְּכִנּוּי, כְּאָמְרוֹ בְּסָמוּךְ ״בְּאַרְצְכֶם״, וְכָאן אָמַר בָּאָרֶץ שֶׁמַּבְטִיחָם כִּי יִהְיֶה שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָם. וְתִמְצָא שֶׁחָפֵץ ה׳ בַּדָּבָר, וְצֵא וּלְמַד מִפָּרֵי הֶחָג שִׁבְעִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וּמַאַמְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נה:) בְּעִנְיָן זֶה, גַּם כְּפִי הַטֶּבַע כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת בָּעוֹלָם יֶחֶרְדוּ גַּם הַיּוֹשְׁבִים בֶּטַח לְקוֹל עֲנוֹת מִלְחָמָה, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד:

וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהִבְטִיחָם ה׳ שֶׁיִּהְיוּ יוֹשְׁבִים בֶּטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וּתְאֵנָתוֹ, מִזֶּה יְסֻבַּב שֶׁהַדְּרָכִים הָרְחוֹקִים קְצָת מִן הַיִּשּׁוּב תִּתְמַעֵט בָּהֶם רֶגֶל דּוֹרֶכֶת, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן יִמָּצְאוּן שָׁם חַיּוֹת הַמִּדְבָּרִיּוֹת וְיִתְקָרְבוּ לָבֹא אֶל הַיִּשּׁוּב. לָזֶה אָמַר וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ, אֶרֶץ אֲשֶׁר בָּא בָּהּ הַמֵּחוּשׁ שֶׁתִּהְיֶה בּוֹ חַיָּה רָעָה שֶׁהוּא מָקוֹם הַקָּרוֹב לַיִּשּׁוּב, וְלָזֶה לֹא אָמַר בְּאַרְצְכֶם כְּמוֹ שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר בְּסָמוּךְ מִלְּפָנֶיהָ וּמִלְּאַחֲרֶיהָ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל