אִם־מִשְּׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַקְדִּ֣ישׁ שָׂדֵ֑הוּ כְּעֶרְכְּךָ֖ יָקֽוּם׃

אם משנת היובל יקדיש את שדהו, יעמוד הערך על הסכום הקבוע המלא. רש״י מבאר ש״אם משנת היבל יקדיש״ פירושו שאם מיד לאחר שעברה שנת היובל הקדישה, ובא לגאלה מיד, ״כערכך יקום״ - כערך האמור, חמישים שקל כסף למלוא התקופה. אבן עזרא מבאר ש״אם משנת היובל״ מכוון לעצם השנה - תחילת מחזור היובל. הפסוק קובע את הדין כאשר ההקדשה נעשית סמוך לתחילת מחזור היובל: מכיוון שנותרו כל שנות המחזור עד היובל הבא, משלמים את הערך המלא של חמישים שקל לבית כור שעורים. זהו המקרה הבסיסי, שממנו ייגזר החישוב היחסי כאשר ההקדשה נעשית באמצע המחזור, כפי שמפורט בפסוק הבא.