וַיִּקְרָא כ״ז · ל״ג

לֹ֧א יְבַקֵּ֛ר בֵּֽין־ט֥וֹב לָרַ֖ע וְלֹ֣א יְמִירֶ֑נּוּ וְאִם־הָמֵ֣ר יְמִירֶ֔נּוּ וְהָֽיָה־ה֧וּא וּתְמוּרָת֛וֹ יִֽהְיֶה־קֹּ֖דֶשׁ לֹ֥א יִגָּאֵֽל׃

במילים פשוטות

אין לבקר בין טוב לרע ואין להמיר את מעשר הבהמה, ואם המיר - יהיו הוא ותמורתו קודש ולא ייגאל. רש״י מבאר ש״לא יבקר״ נאמר לפי שנאמר ״וכל מבחר נדריכם״, שמא יסבור אדם שיבור ויוציא את היפה - תלמוד לומר ״לא יבקר בין טוב לרע״, בין תם בין בעל מום חלה עליו קדושה. אבן עזרא מבאר ש״יבקר״ פירושו כמו יבדיל, מלשון ביקורת. הפסוק חותם את דיני מעשר בהמה: אין לבחור בכוונה איזו בהמה תהיה המעשר לפי איכותה, אלא העשירית מתקדשת כפי שהיא, בין טובה בין פחותה. כמו בבהמת קרבן, אף כאן איסור התמורה חל - ואם המיר, שתי הבהמות קדושות ואינן נגאלות.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לא יבקר וגו'. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם" (דברים י"ב), יָכוֹל יְהֵא בוֹרֵר וּמוֹצִיא אֶת הַיָּפֶה, תַּ"לֹ "לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע" - בֵּין תָּם בֵּין בַּעַל מוּם חָלָה עָלָיו קְדֻשָּׁה - וְלֹא שֶׁיִּקְרַב בַּעַל מוּם, אֶלָּא יֵאָכֵל בְּתוֹרַת מַעֲשֵׂר וְאָסוּר לִגָּזֵז וְלֵעָבֵד (עי' בכורות י"ד):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

לָא יְבַקַר בֵּין טַב לְבִישׁ וְלָא יְחַלְפִנֵהּ וְאִם חַלָפָא יְחַלְפִנֵהּ וִיהֵי הוּא וְחִלוּפֵהּ יְהֵי קוּדְשָׁא לָא יִתְפָּרָק

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

יבקר. כמו יבדיל וכבר פירשתי שהמלה מגזרת בקר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל