רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ואת כל החלב וגו'. לְהָבִיא חֵלֶב שֶׁעַל הַקֵּבָה דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לְהָבִיא חֵלֶב שֶׁעַל הַדַּקִּין (שם):
מקור: ספריא · נחלת הכלל
וַיִּקְרָא ג׳ · ג׳
וְהִקְרִיב֙ מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִ֔ים אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָ֑ה אֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כׇּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃
במילים פשוטות
הפסוק מתאר את הקרבת האימורים מזבח השלמים: החלב המכסה את הקרב וכל החלב אשר על הקרב. רש״י מביא מחלוקת תנאים - לפי רבי ישמעאל ״ואת כל החלב״ בא להביא את החלב שעל הקיבה, ולפי רבי עקיבא להביא את החלב שעל הדקים. חזקוני מבאר שלא נזכרה כאן רחיצת קרב וכרעיים כמו בעולה, לפי שיש לבעלים חלק בשלמים וכל אחד יתקן חלקו כרצונו. עוד מבאר חזקוני ש״החלב״ הוא לשון טוב ושבח, ותרגומו ״תרבא״ לשון ריבוי, כלומר מה שהבהמה משתבחת בו. הפסוק מלמד אלו חלקים פנימיים מן השלמים עולים על המזבח, בעוד שאר הבשר נאכל לבעלים.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וִיקָרֵב מִנִכְסַת קוּדְשַׁיָא קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ יַת תַּרְבָּא דְחָפֵי יַת גַוָא וְיַת כָּל תַּרְבָּא דִי עַל גַוָא
מקור: ספריא · נחלת הכלל
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13והקריב מזבח השלמים וגו׳ לא כתב רחיצת קרב וכרעים בשלמים לפי שיש לבעלים חלק בהם וכל אחד יתקן חלקו כרצונו.
את החלב לשון טוב ושבח וכן משמע התרגום תרבא לשון רבוי וגדולה כלומר מה שהבהמה משתבחת.
מקור: ספריא · נחלת הכלל