וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֤ם הַֽחַטָּאת֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־כׇּל־דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃

הפסוק מצווה שהכהן ייקח מדם החטאת באצבעו וייתן על קרנות מזבח העולה, ואת כל דמה ישפוך אל יסוד המזבח. עבודת הדם של חטאת הכבש זהה לזו של חטאת העז ושל חטאת הנשיא - נתינה באצבע על קרנות המזבח החיצון ושפיכת השאר על היסוד. אונקלוס מתרגם ״ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות מזבח העולה״. הפסוק מלמד שדם חטאת הכבש ניתן על המזבח החיצון בלבד, כדין שאר חטאות היחיד, ואינו נכנס פנימה. בכך חוזר הכתוב על אחידות עבודת הדם בכל חטאות היחיד, בין מן העז בין מן הכבש, שכולן מתכפרות על המזבח החיצון באמצעות מתנות הדם על הקרנות ושפיכת השיריים על היסוד.