וְאֶת־כׇּל־חֵ֛לֶב פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את יָרִ֣ים מִמֶּ֑נּוּ אֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה עַל־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כׇּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃

הפסוק מצווה להרים מן הפר את כל חלבו: החלב המכסה על הקרב וכל החלב אשר על הקרב. רש״י מבאר שהיה ראוי לומר ״חלבו״, ומדוע נאמר ״פר החטאת״ - לרבות פר של יום הכיפורים לכליות ולחלבים וליותרת, ו״החטאת״ לרבות שעירי עבודה זרה לכליות ולחלבים וליותרת. כלומר הכתוב מלמד שאף קרבנות אחרים דומים בדין האימורים. אונקלוס מתרגם ״ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו״. הפסוק פותח את פירוט האימורים הקרבים מפר הכהן המשיח, ומרבה בכך אף קרבנות נוספים שדין אימוריהם שווה, כדי ללמד שהחלקים הפנימיים העולים על המזבח משותפים לפרים ולשעירים אלו.