צַו אֶת אַהֲרֹן. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (עיין קידושין כט.) אֵין צַו אֶלָּא זֵרוּז מִיָּד וּלְדוֹרוֹת, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּיוֹתֵר צָרִיךְ הַכָּתוּב לְזָרֵז כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס, עַד כָּאן. הִנֵּה לְתַנָּא קַמָּא יֵשׁ כָּאן זֵרוּז, לְצַד מַה שֶׁגָּדְלוּ פְּרָטֵי דִּינֵי הָעוֹלָה בַּלַּיְלָה, מַה שֶׁאֵין מִשְׁפָּט דּוֹמֶה לָהּ בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת, לָזֶה זֵרְזוֹ מִיָּד, פֵּרוּשׁ לְאוֹתוֹ זְמַן יִתְנַהֵג, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים מִפָּרָשַׁת נֵרוֹת דִּכְתִיב (ויקרא כד:ב) ״צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (במדבר ח:ג) ״וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן״. לְדוֹרוֹת, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּתְנַהֲגוּ מִשְׁפְּטֵי הָעוֹלָה כִּכְתָבָן לְדוֹרוֹת, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסיקתא פסוק את קרבני לחמי במדבר כח:ב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, לְשֶׁעָבַר הָיוּ הַמַּסָּעוֹת נוֹהֲגִים וְהַתְּמִידִין נוֹהֲגִים, פָּסְקוּ הַמַּסָּעוֹת פָּסְקוּ הַתְּמִידִין, עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לִטְעוֹת שֶׁלֹּא תִנְהַג לְדוֹרוֹת.
וְחֶסְרוֹן כִּיס שֶׁאוֹמֵר רַבִּי שִׁמְעוֹן, רַבּוּ בּוֹ הַפֵּרוּשִׁים: יֵשׁ אוֹמְרִים לָאו דַּוְקָא חֶסְרוֹן כִּיס, אֶלָּא הוּא הַדִּין רִבּוּי הַצַּעַר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי הָיָה בָּטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ כָּל הַלַּיְלָה, וְהוּא חֶסְרוֹן כִּיס, וְיֵשׁ אוֹמְרִים חֶסְרוֹן כִּיס הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵבְרֵי עוֹלָה נִשְׂרָפִין עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֵינָם נֶהֱנִין מֵהֶם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים חֶסְרוֹן כִּיס לַכֹּהֵן, שֶׁהוּא יִרְצֶה לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת אֲחֵרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת בָּהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן הָעוֹלָה שֶׁכֻּלָּהּ כָּלִיל וְאֵין לוֹ בָּהּ אֶלָּא הָעוֹר, וְכָל הַדְּבָרִים רְחוֹקִים בְּעֵינַי.
וְאוּלַי נִרְאֶה שֶׁהוּא עַל הַתְמָדַת עֵצִים שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא מה.) שָׁלֹשׁ מַעֲרָכוֹת שֶׁל אֵשׁ הָיוּ שָׁם וְכוּ׳, שְׁלִישִׁית אֵין עָלֶיהָ כְּלוּם, אֶלָּא לְקַיֵּם ״אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד״ וְגוֹ׳ עַד כָּאן, עַל פְּרָט זֶה אָמַר חֶסְרוֹן כִּיס, פֵּרוּשׁ לְלֹא דָבָר, שֶׁאֵין בּוֹ אֶחָד מֵהַקָּרְבָּנוֹת, אֶלָּא שֶׁתִּהְיֶה הָאֵשׁ אוֹכֶלֶת עֵצִים כָּל הַלַּיְלָה, וְגַם הֵם שָׁוִים מָמוֹן.
עוֹד נִרְאֶה כִּי חֶסְרוֹן כִּיס הוּא, לְצַד שֶׁמִּצְוַת עוֹלַת תָּמִיד עָשָׂה בָּהּ הַכָּתוּב דָּבָר גָּדוֹל, דִּכְתִיב (ויקרא ו:ה) ״וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְגוֹ׳ וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה״, וְתָנוּ רַבָּנָן בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֵם לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עָלֶיהָ הָעוֹלָה״, עַד כָּאן, וְתַנְיָא בְּתוֹסֶפְתָּא דִּפְסָחִים: כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁהִקְרִיבָן קוֹדֵם לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר וְכוּ׳ פְּסוּלִים וְכוּ׳, עַד כָּאן.
הָא לָמַדְתָּ, אִם אֵין עוֹלָה כָּל הַנַּעֲשֶׂה קוֹדֶם לָהּ פָּסוּל. וּמִזֶּה יִשְׁתַּלְשְׁלוּ דְּבָרִים רַבִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֶסְרוֹן כִּיס. הֲרֵי שֶׁהֵבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ, וְאִם הָיָה מַקְרִיבוֹ סָמוּךְ לַהֲבָאָתוֹ הָיָה כָּשֵׁר, וּלְצַד שֶׁאוֹמְרִים לוֹ עֲמוֹד עַד שֶׁיַּקְרִיב תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, הֲרֵי זֶה הִפְסִידוֹ בִּשְׁהִיַּת שָׁעָה אַחַת, כִּי מוֹנִין שָׁעוֹת לְקָדָשִׁים, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק ב׳ דִּזְבָחִים (זבחים כה:) וּבְפֶרֶק עַל אֵלּוּ מוּמִין (בכורות לט:).
וְכֵן מַשְׁכַּחַת לָהּ אִם קָמַץ וְהִקְטִיר קוֹדֶם הֲרֵי זֶה פָּסוּל, גַּם מַשְׁכַּחַת לָהּ שֶׁיִּהְיֶה זְמַן שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם כְּבָשִׂים לְהַקְרִיב, בִּזְמַן שֶׁהָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם בְּמָצוֹר וְאֵין מְצִיאוּת לַעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב קָרְבָּן מֵהַקָּרְבָּנוֹת הַבָּאִים מִשְּׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים וְהַמְּנָחוֹת וְהַקְּטֹרֶת, וּצְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לָתֵת מָמוֹן רַב בְּכֶבֶשׂ לְצַד שֶׁאֵין מְצִיאוּת לְהַקְרִיב עַד שֶׁיַּקְדִּים, וְכֵן תִּמְצָא (בבא קמא פב:) שֶׁהָיוּ מְשַׁלְשְׁלִין לָהֶם קֻפָּה מְלֵאָה דִּינָרֵי זָהָב בְּעַד כֶּבֶשׂ אֶחָד, וְאֵין לְךָ חֶסְרוֹן כִּיס גָּדוֹל מִזֶּה, וְאוּלַי שֶׁאִם לֹא הָיָה הָעִכּוּב הַנִּזְכָּר לֹא הָיוּ נוֹתְנִים כָּל הַפְלָגָה בְּכֶבֶשׂ אֶחָד בְּכָל יוֹם וּבִפְרָט מִנִּכְסֵי גָבוֹהַּ.
לֵאמֹר. אֵין יָדוּעַ לְמִי יֹאמְרוּ, וְאִם לְדוֹרוֹת, הֲרֵי דָּבָר זֶה נִשְׁמָע מֵאָמְרוֹ ״צַו״, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ, וְאִם לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיָּכִינוּ הָעוֹלָה וּמַכְשִׁירֶיהָ וַעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, הֲרֵי אָמַר ״וַיְדַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳ לֵאמֹר״.
וְאוּלַי כִּי צִוָּה עָלָיו שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן דְּרָשׁוֹת הָרְמוּזוֹת בְּמִכְתַּב אֱלֹהִים, וְהַדִּקְדּוּקִים אֲשֶׁר יְכַוֵּן לָהֶם הַכָּתוּב, כִּי הַפָּסוּק הוּא כְּחָזוֹן הַסָּתוּם, וּמַה שֶׁתִּמְצָא שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי מַה שֶׁקָּדַם אֲלֵיהֶם מֵהַהֲלָכוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וְאוֹתָם צִוָּה ה׳ לֵאמֹר לְאַהֲרֹן.
אוֹ יִרְצֶה, לְצַד שֶׁהִכְשִׁיר עוֹלִים עַל הַמִּזְבֵּחַ, הֲגַם שֶׁנִּפְסְלוּ כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם (תורת כהנים) בְּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב, לָזֶה צִוָּה שֶׁיֹּאמַר לָהֶם שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ לְבַל יַעֲלוּ מִן הַפְּסוּלִין, בִּרְאוֹתָם כִּי אֵינָם יוֹרְדִין יַחְשְׁבוּ כִּי אֵין קְפֵידָה כָּל כָּךְ בַּעֲלִיָּתָם וְלֹא יִתְּנוּ עֲלֵיהֶם לֵב לְשָׁמְרָם לְבַל יַעֲלוּ, לָזֶה צִוָּה לֵאמֹר לָהֶם, שֶׁיִּשְׁמְרוּ שֶׁלֹּא תַעֲלֶה אֶלָּא תּוֹרַת הָעוֹלָה, פֵּרוּשׁ עוֹלָה כְּתוֹרָתָהּ וּכְמִשְׁפָּטָהּ בְּלֹא לִינָה בְּלֹא יְצִיאָה וְכוּ׳:
זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה וְגוֹ׳. רַבִּי יְהוּדָה דָּרַשׁ (תורת כהנים כאן) שְׁלֹשָׁה מִעוּטִים: ״זֹאת״, ״הִיא״, וְה״א שֶׁל ״הָעוֹלָה״ שְׁנִיָּה, לְמַעֵט נִשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה, וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ, וְשֶׁיָּצָא דָמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים - אֵלּוּ אִם עָלוּ יֵרְדוּ. אֲבָל הַלָּן, וְזֶבַח הַיּוֹצֵא, וְהַטָּמֵא וְכוּ׳, אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ, וְכָל שְׁאָר הַפְּסוּלִין אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ, כִּי תֵּבַת ״תּוֹרַת״ רִבּוּי הוּא.
וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב ״זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִיא הָעֹלָה״, פֵּרוּשׁ, כָּל שֶׁעָלְתָה עַל מוֹקְדָה וְכוּ׳, תּוֹרַת עוֹלָה יֵשׁ לָהּ, וְאֵין לְךָ בָּהּ פְּסוּל אֶלָּא קוֹדֶם שֶׁעָלְתָה, אֲבָל אִם עָלְתָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ, תּוֹרַת עוֹלָה יֵשׁ לָהּ בְּכָל גַּוְונָא, וְכָל הַפְּסוּלִין טִהֲרָם הַמִּזְבֵּחַ זוּלַת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁמִּעֵט כַּנִּזְכָּר, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״תּוֹרַת הָעוֹלָה עוֹלָה עַל מוֹקְדָה״ וְאָמַר ״זֹאת״, וְאָמַר ״הָא״, וְאָמַר ״הִיא״, לְמַעֵט כַּנִּזְכָּר:
הִיא הָעֹלָה. כָּתַב רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִיעֵט הָרוֹבֵעַ וְכוּ׳, לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה בָּחַר יוֹתֵר לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב אַלִיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְלֹא אַלִיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, שֶׁכָּתַב לְמַעֵט הַנִּשְׁחָט בַּלַּיְלָה, וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ. וְעוֹד לֹא דִקְדֵּק יָפֶה הָרַב בִּלְשׁוֹנוֹ, שֶׁלֹּא כָּתַב הַמִּיעוּטִים בְּ״זֹאת״ אֶלָּא בְּ״הִיא הָעוֹלָה״, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מִ״זֹּאת״ דָּרִישׁ.
וּפָשׁוּט אֶצְלִי כִּי מִמִּעוּט ״זֹאת״ לְבַד דָּרִישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְלֹא מֵ״הִיא הָעוֹלָה״, כִּי אֵין צָרִיךְ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן מִעוּטִים רַבִּים לַפְּרָטִים שֶׁאָמַר בָּהֶם אִם יַעֲלוּ יֵרְדוּ, כְּמוֹ שֶׁמִּעֵט רַבִּי יְהוּדָה שְׁלֹשָׁה [פְּרָטִים] מִשְּׁלֹשָׁה מִעוּטִים, שֶׁאִם בָּאנוּ לוֹמַר כֵּן צְרִיכִים אָנוּ לְמִעוּטִים רַבִּים מִלִּסְפּוֹר, כִּי רַבִּים הֵם הַפְּרָטִים שֶׁהִזְכִּירָם רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁעֲלֵיהֶם בָּא הַמִּעוּט, אֶלָּא וַדַּאי כִּי מִמִּעוּט אֶחָד מִעֵט הַכֹּל, כָּל שֶׁאֵין פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ אֵין הַקֹּדֶשׁ מְקַבְּלוֹ, וְכֵיוָן שֶׁאֵין צָרִיךְ אֶלָּא מִעוּט אֶחָד וְקָתָנֵי לֵיהּ בַּבְּרַיְתָא (זבחים פד.) תַּלְמוּד לוֹמַר ״זֹאת״, מִנַּיִן לְרַשִׁ״י לוֹמַר שֶׁדּוֹרֵשׁ ״הִיא הָעוֹלָה״?
וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ בְּהוֹרָיוֹת (ב.) עַל מַתְנִיתָא דְּקָתָנֵי ״נֶפֶשׁ אַחַת״ וְכוּ׳, הֲרֵי אֵלּוּ מִעוּטִין, הָעוֹשֶׂה מִפִּי עַצְמוֹ וְכוּ׳, וּמוֹקֵי הַשַּׁ״ס הַבָּרַיְתָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, וּפָרִיךְ דִּלְמָא רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, וּמְשַׁנֵּי מַאן שְׁמַעְתְּ לֵיהּ דְּדָרִישׁ מִעוּט כְּהַאי רַבִּי יְהוּדָה, דְּתַנְיָא ״זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה״ הֲרֵי אֵלּוּ מִעוּטִין, הֲרֵי כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא דָּרִישׁ מִעוּט.
עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּפֶרֶק הַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ (זבחים פה:) כָּל אֵלּוּ שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ, אִם יָרְדוּ לֹא יַעֲלוּ. אָמַר עוּלָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא מָשְׁלָה בָּהֶם הָאוּר, אֲבָל מָשְׁלָה בָּהֶם הָאוּר - יַעֲלוּ. וַהֲגַם דְּאִיכָּא הָתָם מַאן דְּמַתְנֵי אַסֵיפָא דַּעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקַּרְנַיִם וְכוּ׳, הֲרֵי מַסִּיק בַּגְּמָרָא דְּלֹא נָפְקָא פְּלוּגְתָּא אֶלָּא בְּסֵיפָא, אֲבָל בְּרֵישָׁא דְּרֵישָׁא הָאֵבָרִים וְהָאֵמוּרִים הַפְּסוּלִים שֶׁנִּתְרַבּוּ מֵהָעוֹלָה שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ וְאִם יָרְדוּ לֹא יַעֲלוּ, לְכוּלֵּי עָלְמָא אִם שָׁלַט בָּהֶם הָאוּר יַעֲלוּ הֲגַם שֶׁיָּרְדוּ.
וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב, כְּנֶגֶד אוֹתָם שֶׁמָּשְׁלָה בָּהֶם הָאוּר ״עַל מוֹקְדָה״, וּכְנֶגֶד אוֹתָן שֶׁעֲדַיִן לֹא מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר אֶלָּא עָלוּ לַמִּזְבֵּחַ אָמַר ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״, וְחִלְּקָם הַכָּתוּב לְצַד שֶׁיִּשְׁתַּנּוּ בְּדִינָם, ״עַל מוֹקְדָה״ תַּעֲלֶה הֲגַם שֶׁיָּרְדָה, אֲבָל מַה שֶׁהוֹסִיף הַכָּתוּב לוֹמַר ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״, דַּוְקָא אִם עָלְתָה וְלֹא יָרְדָה:
וְלָזֶה הִקְדִּים הַכָּתוּב לוֹמַר ״עַל מוֹקְדָה״, קוֹדֶם אָמְרוֹ ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״, וּמִן הָרָאוּי יַקְדִּים עֲלִיַּת הַמִּזְבֵּחַ כִּי אֵינָהּ מוֹקְדָה אֶלָּא אַחַר שֶׁקָּדַם הַמִּזְבֵּחַ, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לִרְשׁוֹם הַדְרָגָה רִאשׁוֹנָה שֶׁבָּהּ יַחְזוֹר הַפָּסוּל כָּשֵׁר מַמָּשׁ לְעִנְיַן אִם יָרְדוּ יַעֲלוּ, וְאַחַר כָּךְ אָמַר הַדְרָגָה שְׁנִיָּה שֶׁאֵין בָּהֶם הֲסָרַת פְּסוּל, אֶלָּא כָּל עוֹד שֶׁהֵם עַל הַמִּזְבֵּחַ כַּנִּזְכָּר.
וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים נֶחְלְקוּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבָּן גַּמְלִיאֵל סוֹבֵר ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״, כָּל דָּבָר שֶׁרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ, וַאֲפִלּוּ נְסָכִים, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סוֹבֵר ״עַל מוֹקְדָה״ דַּוְקָא וְלֹא נְסָכִים וְכוּ׳, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה (זוהר קדוש חלק א מז:).
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז תִּרְמֹז כָּל הַפָּרָשָׁה עַל גָּלוּת הָאַחֲרוֹן שֶׁאָנוּ בּוֹ לְנַחֲמֵנוּ מֵעִצְּבוֹן נַפְשֵׁנוּ, כִּי כָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשׁוֹ בִּרְאוֹת אֹרֶךְ הַגָּלוּת. נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: לְמִצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת, לְבָבֶל שִׁבְעִים, לִשְׁנֵיהֶם יַחַד אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים, וְהֵן הַיּוֹם אֶלֶף ותרע״ב מָה אֲיַחֵל עוֹד? וְלֹא גָּלוּת לְבַד אֶלָּא עִנּוּי מֵהָאֻמּוֹת, כִּי כָל גּוֹי וּמַמְלָכָה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲבֹדוּ, וַאֲשֶׁר זֶה יְסוֹבֵב חֲשׁוֹב לֹא טוֹב, כִּי שְׂפַת אֱמֶת לֹא הֻכְּרָה בְּכוֹנְנוּת וְהֶאֱרִיכָה לְשׁוֹן שֶׁקֶר. וּבָא הַצּוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ וְהוֹדִיעַ לְמֹשֶׁה לְזָרֵז לְיִשְׂרָאֵל, וּבְרֹאשָׁם בְּנֵי תּוֹרָה שִׂפְתֵי כֹהֵן אֲשֶׁר תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, אַהֲרֹן וּבָנָיו, לְהוֹדִיעַ לַדּוֹרוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.
זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, אָמַר ״זֹאת״ לְמַעֵט כָּל הָעֲלִיּוֹת שֶׁאֵין כָּמוֹהָ עוֹלָה, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ מִי הִיא זֹאת, וְאָמַר הִוא הָעֹלָה כְּבָר, דִּכְתִיב (שיר השירים ג:ו) ״מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר״. ״עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ״ הֵם שְׁנֵי פְּרָטִים שֶׁאָנוּ בָּהֶם, הָאֶחָד שֶׁאָנוּ בְּנֵי תּוֹרָה, מַה שֶׁאֵין בְּכָל הָאֻמּוֹת, וְהַשֵּׁנִי שֶׁאָנוּ מְיֻסָּרִים בְּגָלוּת וְיִסּוּרִין וְדַלּוּת. כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה אָמַר עַל מוֹקְדָה שֶׁנִּמְשְׁלָה הַתּוֹרָה לָאֵשׁ, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ד.) הַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנָן דְּרָתַח אוֹרַיְתָא וְכוּ׳, וּכְנֶגֶד הַגָּלוּת וַעֲנָפָיו אָמַר עַל הַמִּזְבֵּחַ כִּי הַיִּסּוּרִין מִתְיַחֵס לָהֶם שֵׁם מִזְבֵּחַ לִהְיוֹתָם כַּפָּרָה, וְכֵן הוּא בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים (ברכות ה.). וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי בְּאֶמְצָעוּת שְׁנֵי דְּבָרִים תִּהְיֶה עֲלִיָּתֵנוּ מְיוֹעֶדֶת בַּהַפְלָגוֹת הַמְּעֻלּוֹת מְשֻׁנּוֹת לְשֶׁבַח שְׁבָחִים אֲשֶׁר לֹא הָיָה וְלֹא יִהְיֶה.
וּבֵאֵר עַד מָתַי יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל בְּגֶדֶר שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ, כָּל הַלַּיְלָה, שֶׁהוּא זְמַן הַגָּלוּת הַנִּמְשָׁל לְלַיְלָה ״שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה״ (ישעיהו כא:יא), וְכֵן בַּפָּסוּק ״לִינִי הַלַּיְלָה״ דָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַגָּלוּת, עַד הַבֹּקֶר שֶׁהוּא זְמַן שֶׁיָּרִיק עָלֵינוּ כְּבוֹדוֹ וְאָתָא בֹּקֶר, וְהַזְּמַן הוּא אַחַר עֲבוֹר ת״ק לָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ מִדִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה יט:ח) כִּי יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנָה, וּמֵהַשֵּׁכֶל יִהְיוּ ת״ק רִאשׁוֹנָה מִדַּת לַיְלָה וְת״ק שְׁנִיָּה מִדַּת יוֹם, וְהוֹדִיעַ ה׳ כִּי עַד הַבֹּקֶר שֶׁכְּשֶׁיִּגָּמֵר ת״ק שָׁנָה בַּגָּלוּת עַד הַבֹּקֶר שֶׁיִּהְיֶה הָעֲלִיָּה, וּבֹקֶר זֶה אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אִם בֹּקֶר שֶׁל אֶלֶף הַחֲמִישִׁי אוֹ בָּקְרוֹ שֶׁל אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי כִּי בָּאֶלֶף הָרְבִיעִי גָּלָה כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל בַּעֲקֵבוֹ, לָזֶה גִּלָּה ה׳ סוֹדוֹ בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים כִּי הוּא לְבֹקֶר שֵׁנִי, וְהוּא אָמְרוֹ (ישעיהו לג:ב) ״הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים״ - לִשְׁנֵי בְּקָרִים, לְבֹקֶר שֵׁנִי אִם לֹא לְבֹקֶר רִאשׁוֹן. וְלָזֶה אָמַר ״עַד הַבֹּקֶר״ הַיָּדוּעַ שֶׁהוּא שֵׁנִי וְלֹא בֹּקֶר הַבָּא רִאשׁוֹן בַּגָּלוּת. וְאוּלַי כִּי לָזֶה רָמַז הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ (ישעיהו כא:יב) ״אָמַר שׁוֹמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה״, פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁאָתָא בֹּקֶר רִאשׁוֹן לֹא הוֹעִיל וּבָא גַּם כֵּן הַלַּיְלָה אַחֲרָיו כִּי לֹא נוֹשַׁעְנוּ בּוֹ. וְאוּלַי כִּי אִלּוּ יִשְׂרָאֵל הָיוּ שְׁלֵמִים הָיוּ נִגְאָלִים בְּבֹקֶר רִאשׁוֹן.
וְהוּא מַה שֶׁרָמוּז בְּדִבְרֵיהֶם שֶׁלֹּא נִגְזַר עַל יִשְׂרָאֵל גָּלוּת אֶלָּא יוֹם אֶחָד, דִּכְתִיב (תהלים כ:ב) ״יַעַנְךָ ה׳ בְּיוֹם צָרָה״, פֵּרוּשׁ יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא נִשְׁאָרִים אֶלָּא תרע״ב שֶׁהֵם עק״ב שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאֶלֶף הָרְבִיעִי וְת״ק שֶׁל אֶלֶף הַחֲמִישִׁי, הֲרֵי תרע״ב, וּבַבֹּקֶר הָיוּ נִגְאָלִים, וּלְצַד מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים עִכֵּב וְיִעֵד בֹּקֶר שֵׁנִי, וְלָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ (ישעיה לג:ב) ״ה׳ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ קִוִּינוּ לִהְיוֹת הַגְּאֻלָּה בְּבֹקֶר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא לְעַכֵּב עַד בֹּקֶר שֵׁנִי, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים הֱיֵה זְרוֹעָם לַבְּקָרִים כְּשֶׁיַּעַבְרוּ שָׁנִים.
וְאָמְרוֹ וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ, יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי בְּאוֹר בֹּקֶר תֶּעְשַׁן אַף ה׳ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל עַל אֲשֶׁר עִנּוּנוּ בְּנֵי עַוְלָה וְיִסְּרוּנוּ בְּיִסּוּרֵי נְקָמָה, וּבִפְרָט בְּנֵי הַמַּעֲרָב הַפְּנִימִי אֵין לְךָ כּוֹס מַר שֶׁלֹּא הִטְעִימוּ תָּמִיד. וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ״ שֶׁרָמַזְנוּ בּוֹ בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין מֵהָאוּמּוֹת וְלֹא רִחֵם לִבָּם לַאֲשֶׁר הִכָּה ה׳ זֶה יָמִים וְהִשְׁפִּיל גְּאוֹן יַעֲקֹב, וְלֹא נָהַג בָּם בְּחִינַת דֵּרָאוֹן, לוֹמַר דַּי רְאוֹת עֶלְיוֹנֵי עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה מַטָּה. אֵשׁ מִזְבֵּחַ זֶה תּוּקַד בּוֹ בְּנֶעְלָם הַנֶּעְלָמִים כִּי הוּא הַמְּקַנֵּא וְלוֹבֵשׁ קִנְאָה, וְרָמַז גַּם כֵּן בְּאָמְרוֹ ״וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ״ לִבְחִינַת עֲקֵדַת יִצְחָק, גַּם הַמִּזְבֵּחַ יַגִּיד אֶל בְּחִינַת הַדִּין כִּי יִתְעוֹרְרוּ הַדִּינִים וְיִתְגַּבְּרוּ, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ תּוּקַד בּוֹ, וְהָבֵן.
וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד. יִרְצֶה לְמִדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים כִּי יִתְכַּנֶּה בְּשֵׁם כֹּהֵן, הַכַּוָּנָה שֶׁגַּם הַחֲסָדִים יַסְכִּימוּ לִנְקוֹם נָקָם, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת וָאֵרָא וְגוֹ׳ בְּפָסוּק (שמות ו:ב) ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה׳״. וְאָמְרוֹ ״מִדּוֹ בַד״ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי כָל נֶפֶשׁ שֶׁהוֹרְגִים הָאוּמּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל עַל קִדּוּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹשֵׁם מִדָּמוֹ צוּרַת הַנֶּהֱרָג הַהוּא בַּמַּלְבּוּשׁ וְאוֹתוֹ יִלְבּוֹשׁ יוֹם נָקָם בְּלִבּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ מִדּוֹ אֲשֶׁר בּוֹ, אוֹתָם שֶׁהֵם בַּד, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם (במדבר כג:ט) ״עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן״ וְשָׁרְשָׁהּ בַּד. גַּם יִרְמֹז אֶל הָאַחְדוּת שֶׁהֵם נֶהֱרָגִים עַל אֲשֶׁר לֹא יַחְפְּצוּ לְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם וְדָבָר אַחֵר וּמְיַחֲדִים שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ.
וְאָמְרוֹ וּמִכְנְסֵי בַד יִרְמֹז לְמַה שֶׁהָרְגוּ הָאֻמּוֹת מֵהָאֲנָשִׁים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה׳, הַמַּכְנִיסִים אֱמוּנַת ה׳ וְאַחְדוּתוֹ בְּלֵב יִשְׂרָאֵל, וְהֵם הֵם יַקִּירֵי אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר אֵין דָּבָר מַפְסִיק בֵּינוֹ לְבֵינָם, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר ״וּמִכְנְסֵי בַד״ לְשׁוֹן הַכְנָסָה. בַּד הוּא בְּחִינַת הָאַחְדוּת, לְאֵלֶּה אָמַר ״עַל בְּשָׂרוֹ״, פֵּרוּשׁ, אֵין דָּבָר מַפְסִיק בֵּינָם לְבֵין ה׳, וְאָמַר בְּשָׂרוֹ לְשַׁכֵּךְ אֶת הָאֹזֶן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיהו יג:יא) ״כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ״ וְגוֹ׳, (במדבר יא:א), ״בְּאָזְנֵי ה׳״, (תהלים לד:טז) ״עֵינֵי ה׳״, וּלְצַד מַה שֶׁעָשׂוּ לְהַצַּדִּיקִים הַלָּלוּ יֵחָתֵם גְּזַר דִּין לְאֻמָּה רְשָׁעָה.
וְאָמְרוֹ וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן כְּנֶגֶד מַה שֶׁהֵרֵעוּ בִּבְחִינַת הַיִּסּוּרִין וְהָעִנּוּיִים אֲשֶׁר צָרְרוּ אוֹתָנוּ, וְאִם בָּאתָ לִרְאוֹת הוּא יוֹתֵר מִגָּלוּת מִצְרַיִם, כִּי גָּלוּת מִצְרַיִם הָיוּ מְשַׁעְבְּדִים אוֹתָם וּמַאֲכִילִים אוֹתָם וּמַלְבִּישִׁים אוֹתָם, וְצֵא וּלְמַד מִמַּה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא, ילקוט במדבר יא:ה) בְּפָסוּק ״זָכַרְנוּ אֶת וְגוֹ׳ אֵת הַקִּשּׁוּאִים״ וְגוֹ׳, חִנָּם הָיוּ אוֹכְלִים הַכֹּל, וְהֵן גָּלוּת יִשְׁמְעֵאלִים, אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא רָאָם מְשַׁעְבְּדִים וּמְמָרְרִים חַיֵּי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא דַּי שֶׁלֹּא יִתְּנוּ שָׂכָר אֶלָּא עוֹד שׁוֹאֲלִים מִמֶּנּוּ מְדוֹד וְהָבָה, וְעוֹד אָדָם נִגְזָל בְּמַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְהֵם תּוֹבְעִים מִמֶּנּוּ מַה שֶׁאֵין לוֹ, וְכוֹס זֶה יַשְׁקוּהוּ עַד שֶׁיָּמוּת. וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וְהֵרִים אֵל מֵרִים רֹאשִׁי אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֵשׁ הָעַמִּים, כִּי מָצִינוּ שֶׁצָּרַת הָאֻמּוֹת תִּקָּרֵא אֵשׁ, וְצֵא וּלְמַד מֵאֵשׁ בֵּין הַכְּרוּבִים (יחזקאל י:ב), אֶת הָעוֹלָה שֶׁהִיא הָאֻמָּה הַנִּקְרֵאת עוֹלָה.
וְאָמְרוֹ ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁנֶּחְלְקוּ רַמְבָּ״ם (הלכות תשובה פ״ו) וְרַאֲבַ״ד בְּעִנְיַן מִשְׁפַּט הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַמְעַנִּים אוּמָּתֵנוּ, כִּי הָרַאֲבַ״ד סוֹבֵר שֶׁיִּשָּׁפְטוּ עַל אֲשֶׁר הֵרֵעוּ יוֹתֵר מֵהַקָּצוּב לֶהֱיוֹתָם בַּעֲלֵי בְּחִירָה וְרָצוֹן. וְרַמְבָּ״ם סוֹבֵר כִּי יִשָּׁפְטוּ גַּם עַל הָעִקָּר, וּכְבָר כָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת בֵּין הַבְּתָרִים (בראשית טו:יד) כִּי הָאֱמֶת הוּא שֶׁיִּשָּׁפְטוּ עַל הַכֹּל בְּטוּב טַעַם. וּמֵחָדָשׁ אֲנִי דּוֹבֵר כִּי מֵהַתּוֹסֶפֶת יֻקַּח רְאָיָה אֶל הָעִקָּר, שֶׁאִם כַּוָּנַת הַמְּעַנִּים לְקַיֵּם מִצְוַת ה׳ הָיָה לָהֶם שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף, וּמִמַּה שֶׁהוֹסִיפוּ גִּלּוּ דַּעְתָּם כִּי לֹא לְמִצְוָה יְכַוְּנוּ. וְהוּא אָמְרוֹ ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״, פֵּרוּשׁ, בְּיָתֵר עַל הַשִּׁעוּר שֶׁהוּא לְכַפָּרָה שֶׁקָּצַב ה׳ לָהֶם אוֹתוֹ, שֶׁיַּעֲשׂוּ בְּיוֹתֵר מֵהַקָּצוּב, וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא הַקָּצוּב לְכַפָּרָה, וְיָדִין מִמֶּנּוּ כִּי לֹא לְמִצְוַת ה׳ הֵם מִתְכַּוְּנִים, שֶׁהַיָּתֵר יְגַלֶּה עַל בְּחִינַת הַנִּגְזָרָה לְכַפָּרָה אִם לָהּ מִתְכַּוְּנִים אוֹ בְּשִׂנְאָה לְהָרַע לְבַד וְנִמְצָאִים מִתְחַיְּבִים עַל הַכֹּל. אוֹ יִרְצֶה כִּי הֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁלְמוּ יְמֵי גָּלוּת יָבוֹא ה׳ לְמִנְיַן הַנּוֹתָר מֵהַצַּעַר הַקָּצוּב אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ בְּנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹת, וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ לְהַשְׁלִים בּוֹ כַּפָּרָה הַצְּרִיכָה אֲשֶׁר קָצַב ה׳ בִּגְזֵרַת הַגָּלוּת. עוֹד יִרְצֶה כִּי יַקְרִיב מַעֲשֵׂה הַצָּרוֹת לִפְנֵי מִדַּת הַדִּין שֶׁמִּתְיַחֶסֶת לַמִּזְבֵּחַ כְּדֵי לִנְקֹם נָקָם מֵאוֹיְבֵינוּ.
וְאָמְרוֹ וּפָשַׁט וְגוֹ׳, לֶהֱיוֹת שֶׁבְּגָדִים הָרִאשׁוֹנִים הֵם לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט בְּעוֹשֵׂי רָעָתֵנוּ, וְעַכְשָׁיו בָּא לְהֵיטִיב לְהוֹצִיאֵנוּ מֵהַגָּלוּת וּלְהֵיטִיב אוֹתָנוּ, לָזֶה יִלְבַּשׁ בִּגְדֵי בְּחִינַת הַהֲטָבָה, כִּי לֹא יְעַכֵּב קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת עַד כְּלוֹת עוֹשֵׂי רִשְׁעָה, אֶלָּא תֵּכֶף וּמִיָּד יְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ וְיוֹצִיא אוֹתָנוּ מִמַּחֲנֵה הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים אֶל מָקוֹם טָהוֹר, הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַטְּהוֹרָה, כִּי אֶרֶץ הָעַמִּים הִיא טְמֵאָה הִיא וַעֲפָרָהּ וַאֲפִלּוּ אֲוִירָהּ (שבת טו.), וְאֵין לְךָ מָקוֹם שֶׁיִּקָּרֵא טָהוֹר זוּלַת אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. גַּם יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ מָקוֹם טָהוֹר מְקוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַנִּקְרָא טָהוֹר כִּבְיָכוֹל.
וְאָמְרוֹ וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ, פֵּרוּשׁ, לֹא תְדַמֶּה כִּי אֵין צָרָה לְעוֹשֵׂי רִשְׁעָה אֶלָּא הָרָעָה הַהִיא אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה ה׳ בָּהֶם שְׁפָטִים בְּהוֹצִיא אוֹתָנוּ מִבֵּינֵיהֶם, לֹא כֵן, אֶלָּא ״וְהָאֵשׁ״, הִיא בְּחִינַת אֵשׁ הַמִּשְׁפָּט ״לֹא תִכְבֶּה״, וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים - הֵם הָאֻמּוֹת שֶׁהֵם עֵצִים יְבֵשִׁים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כ:יט) ״כִּי הָאָדָם עֵץ״, וְכֵן אָמְרוּ בְּרַבּוֹת (איכה רבה, פתיחתא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הָעֵצִים אֵלּוּ הַגָּלֻיּוֹת, עַד כָּאן.
וְאָמְרוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יִרְצֶה, לְפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי זְמַן הַגְּאֻלָּה הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת בַּבֹּקֶר רִאשׁוֹן שֶׁל שְׁנַת הת״ק לָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי, וּלְסִבַּת הֶעָוֹן נִתְעַכֵּב עַד בֹּקֶר שֵׁנִי, וְאָמַר הַכָּתוּב כִּי לֹא מִפְּנֵי זֶה יִזְכּוּ הָאֻמּוֹת וְלֹא יָבֹא עֲלֵיהֶם מַה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לָבֹא עֲלֵיהֶם בְּבֹקֶר רִאשׁוֹן. לוּ יְהִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא זָכוּ לִגָּאֵל, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יִמָּלְטוּ הָאֻמּוֹת מֵהַצָּרָה שֶׁהָיְתָה עֲתִידָה לָבֹא עֲלֵיהֶם אָז, וְיָבִיא ה׳ עֲלֵיהֶם מַה שֶׁנִּתְחַיְּבוּ בְּבֹקֶר רִאשׁוֹן וּבֹקֶר שֵׁנִי.
וְאָמְרוֹ וְעָרַךְ עָלֶיהָ וְגוֹ׳, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא פג.) הַכֹּל לְפִי הַמְּבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ, כִּי אֵינוֹ דוֹמֶה נִכְבָּד הַמְּבַיֵּשׁ נִכְבָּד לְבָזוּי הַמְּבַיֵּשׁ נִכְבָּד, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עֶבֶד הַמְּבַיֵּשׁ אֶת רַבּוֹ, וְהוּא אוֹמֵר ״וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה״ שֶׁהוּא הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית בִּכְלָלוּתָהּ. וְהִקְטִיר עָלֶיהָ פֵּרוּשׁ יַעֲרִיךְ גַּם כֵּן בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים מֻבְחֲרֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמִים שֶׁבָּהֶם הַמַּעֲלִים רֵיחַ בְּשָׂמִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית כז:כז) ״רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה״. וְתֵדַע כִּי כָּל הָעוֹבֵר עֲבֵרוֹת רֵיחוֹ נוֹדֵף לְרָעָה, וְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּבָא בְּדִבְרֵיהֶם (קב הישר פרק ז) שֶׁהָיָה עוֹבֵר אֵלִיָּהוּ וְרָאָה אָדָם רָשָׁע וּמָנַע עַצְמוֹ מֵהָרִיחַ רֵיחוֹ הָרַע יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהִרְגִּישׁ בְּעָבְרוֹ עַל סִרְחוֹן נְבֵלָה, וּבְהֵפֶךְ יִהְיֶה לְאִישׁ צַדִּיק שָׁלֵם שֶׁיַּעֲלֶה מִמֶּנּוּ בֹּשֶׂם כְּרֵיחַ הַגָּן, לָזֶה זָכַר זִכְרוֹן עֲרֵבָתָם בִּלְשׁוֹן הַקְטָרָה, וְהַמְּכֻוָּן כִּי יִשְׁפֹּט בִּפְרָטוּת אֶת אֲשֶׁר הֵרֵעוּ לְאַנְשֵׁי בֹּשֶׂם. עוֹד יִרְצֶה כִּי כַּאֲשֶׁר יַעֲרִיךְ ה׳ אֶת הָעוֹלָה לִנְקֹם נִקְמָתָהּ מֵהַמְּרֵעִים, לֹא יַעֲרִיכֶנָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ אֶלָּא יַקְטִיר עָלֶיהָ הַמֻּבְחָרִים וְהַשְּׁלֵמִים שֶׁבָּאֻמָּה שֶׁיִּקָּרְאוּ בְּשֵׁם ״חֵלֶב הַשְּׁלָמִים״, שֶׁבָּזֶה תִּגְדַּל מַעֲלָתָהּ שֶׁל הָאֻמָּה לִנְקֹם נְקָמָה גְּדוֹלָה מִשּׂוֹנְאֶיהָ.
וְאָמְרוֹ אֵשׁ תָּמִיד וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיַּכֶּה ה׳ בָּהֶם מַכָּה רַבָּה, לֹא תִכְבֶּה אֵשׁ וְתָמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (יואל ד:כא) ״וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי״, עַד אֲבוֹד רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ (זכריה יד:ט).
