וַיִּקְרָא ז׳ · י״ג

עַל־חַלֹּת֙ לֶ֣חֶם חָמֵ֔ץ יַקְרִ֖יב קׇרְבָּנ֑וֹ עַל־זֶ֖בַח תּוֹדַ֥ת שְׁלָמָֽיו׃

במילים פשוטות

בנוסף למיני המצות, מביא מקריב התודה גם חלות לחם חמץ, יחד עם זבח תודת שלמיו. רש״י מדייק מן הלשון ״יקריב קרבנו על זבח״, שהלחם אינו מתקדש קדושת הגוף, כלומר אינו נאסר להיפסל ביוצא מחוץ למחיצתו או במגע טבול יום ואינו יוצא לחולין בפדיון, עד שתישחט הבהמה עצמה. כלומר קדושת הלחם תלויה בשחיטת הזבח. אבן עזרא מבאר את המילה ״על״ בפסוק במובן ״עם״, שהחלות באות עם זבח התודה, ומביא לכך דוגמה מלשון המקרא במקום אחר.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

יקריב קרבנו על זבח. מַגִּיד שֶׁאֵין הַלֶּחֶם קָדוֹשׁ קְדֻשַּׁת הַגּוּף - לִפָּסֵל בְּיוֹצֵא וּטְבוּל יוֹם וּמִלָּצֵאת לְחֻלִּין בְּפִדְיוֹן - עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט הַזֶּבַח (ספרא):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

עַל גְּרִיצָן דִלְחֵם חָמִיעַ יְקָרֵב קוּרְבָּנֵיהּ עַל נִכְסַת תּוֹדַת קוּדְשׁוֹהִי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

על חלת. כמו ויבאו האנשים על הנשים והטעם עם חלות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

[על חלת לחם עם חלת].

מקור: ספריא · נחלת הכלל