רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ישחטו. רִבָּה לָנוּ שְׁחִיטוֹת הַרְבֵּה; לְפִי שֶׁמָּצִינוּ אָשָׁם בְּצִבּוּר, נֶאֱמַר "יִשְׁחֲטוּ" - רַבִּים, וּתְלָאוֹ בְּעוֹלָה, לְהָבִיא עוֹלַת צִבּוּר לַצָּפוֹן:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
וַיִּקְרָא ז׳ · ב׳
בִּמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁחֲטוּ֙ אֶת־הָ֣עֹלָ֔ה יִשְׁחֲט֖וּ אֶת־הָאָשָׁ֑ם וְאֶת־דָּמ֛וֹ יִזְרֹ֥ק עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃
במילים פשוטות
הכתוב מורה שאת קרבן האשם שוחטים באותו מקום שבו שוחטים את העולה, כלומר בצד צפון של המזבח, ואת דמו זורקים על המזבח מסביב. רש״י מדייק מן הלשון ״ישחטו״ בלשון רבים, שהכתוב ריבה שחיטות הרבה. לפי שמצינו שיש קרבן אשם גם בציבור, נאמרה כאן לשון רבים, והכתוב תלה את שחיטת האשם בשחיטת העולה כדי ללמד שגם עולת ציבור נשחטת בצפון. כך למדים משני הקרבנות זה מזה שמקום שחיטתם בצפון העזרה.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2בְּאַתְרָא דִי יִכְּסוּן יָת עֲלָתָא יִכְּסוּן יָת אֲשָׁמָא וְיָת דְמֵהּ יִזְרַק עַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר
מקור: ספריא · נחלת הכלל