וַיִּשְׁחָ֑ט וַיִּזְרֹ֨ק מֹשֶׁ֧ה אֶת־הַדָּ֛ם עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃

משה שוחט את איל העולה וזורק את דמו על המזבח מסביב. פסוק זה ממשיך את סדר עבודת איל העולה: לאחר הסמיכה באה השחיטה וזריקת הדם. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו, ״ונכס וזרק משה ית דמא על מדבחא סחור סחור״, כלומר זרק את הדם על המזבח סביב. עיקר עניינו של הפסוק לתאר את זריקת דם העולה על המזבח, שהיא עבודה מרכזית בהקרבת קרבן העולה. בשונה מן החטאת שדמה ניתן על הקרנות ונשפך אל היסוד, דם העולה נזרק על דפנות המזבח מסביב, כדרך זריקת דם העולות, וכך נמשך סדר הקרבת האיל השני של המילואים.