וַיִּתֵּ֣ן אֶת־הַכֹּ֔ל עַ֚ל כַּפֵּ֣י אַהֲרֹ֔ן וְעַ֖ל כַּפֵּ֣י בָנָ֑יו וַיָּ֧נֶף אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃

משה נותן את הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו, ומניף אותם תנופה לפני ה׳. פסוק זה מתאר את מעשה התנופה של אברי האיל, החלבים, השוק והלחם, על ידי הכהנים. אבן עזרא מבאר ש״וינף אותם״ היינו שהניף אהרן ובניו, כדרך שאהרן מניף לימים את הלוים, כלומר משה סייע בידם להניף. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. עיקר עניינו של הפסוק לתאר את תנופת חלקי המילואים לפני ה׳ בעודם על כפות ידי הכהנים, פעולה סמלית של הקדשה והבאה לפני ה׳. התנופה נעשית קודם ההקטרה, ובה נכרכים יחד הבשר, החלב והלחם למעשה חינוך אחד של ידי הכהנים בעבודה.