על ראש הכרובים. על ראש ארבעה חיות המרכבה ובפרשה זו חזר לקרותם כרובי' לפי שנהפכו פני השור לפני כרוב כמו שכתוב בפרשה זו, ואמרו רבותינו יחזקאל בקש רחמי' והפכו לכרוב אמר לפניו רבונו של עולם אין קטיגור נעשה סניגור:
וַחֲזֵית וְהָא בִרְקִיעָא דִי עַל רֵישׁ כְּרוּבַיָא כַּאֲבַן טָבָא כְּחֵיזוּ דְמוּת כּוּרְסְיָא אִתְחַזֵי עֲלֵיהוֹן:
על ראש הכרובים. הם ארבע חיות המרכבה וכן נאמר שם ודמות על ראשי החיה רקיע (לעיל א) וקראם כרובים כי תינוק הוא בל׳ ארמי רביא ותואר מראה גוף כל החיות היו בדמות בן אדם כמ״ש וזה מראיהן דמות אדם להנה (שם):
כאבן ספיר. הרקיע היה על דבר מזהיר כאבן ספיר כמראה דמות כסא:
נראה עליהם. על הכרובים ברקיע אשר ממעל להם וכפל הדבר לתוספת ביאור:
אל הרקיע. על הרקיע:
הכרובים. תרגום של תנוק הוא רביא:
ואראה אז ראה מראה הכסא הכבוד, כאילו ישב ה' על כסא רחמים להקל עונשם מעט ע"י לימוד זכות הנ"ל ולהשאיר להם פליטה, ובאשר לפי הנהגת האופנים שהוא עולם הגלגלים והמערכת והטבע היה ראוי שיפלו כולם בחרב, ואז לא היה שורף את העיר והמקדש רק היה הורג את כולם בקצפו עליהם, שינה ה' את בחירתו של נבוכדנצר שישרוף את העיר והמקדש וישאיר פליטה מן העם תחת יד גדליה, ושיגלה מקצתם, ולא יהרוג את כולם, וכלה חמתו על העצים והאבנים, ובאשר היה זה ענין השגחיי לא מערכיי נראה לו שיצתה פקודה זו מעולם הכסא, שהוא למעלה ממנהיגי האופנים ויאמר אל האיש לבוש הבדים, באשר שריפת העיר והמקדש היתה מצד הרחמים כנ"ל, צוה זאת אל המלמד זכות שהוא יעשה זאת, ובנמשל שצוה לירמיה שינבא על שריפת העיר והקדש כי זה לטובת ישראל והצלתם, ויאמר בא אל בינות לגלגל, הגלגל אינו האופן עצמו כמ"ש בבאה"מ רק הדבר המגלגל את האופן, שהוא רגלי החיות שכף רגליהם ככף רגל עגל, שהם מגלגלים את האופנים, ולכן אמר אל תחת לכרוב, במקום כף רגלי הכרוב, ושימלא חפניו גחלי אש משם, כי א"א למלאת אש מן האופנים והמערכת עצמו שלפי המערכת לא התחייב השריפה רק כליון האומה, רק שהכרובים הניעו את המערכת חוץ מטבעם ושדדו את המערכת בפקודת רם יושב על כסא, לשרוף את העיר ולהציל שאריתם מישראל:
