וַיִּשְׂא֤וּ הַכְּרוּבִים֙ אֶת־כַּנְפֵיהֶ֔ם וְהָאוֹפַנִּ֖ים לְעֻמָּתָ֑ם וּכְב֧וֹד אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל עֲלֵיהֶ֖ם מִלְמָֽעְלָה׃

וּנְטָלוּ כְרוּבַיָא יַת גַפֵּיהוֹן וְגַלְגְלַיָא לְקִבְלֵיהוֹן וִיקָר אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל עֲלֵיהוֹן מִלְעֵילָא:

וישאו הכרובים. הרימו כנפיהם להסתלק מן המקום ההוא:

לעומתם. לעומת הכרובים בשוה להם:

עליהם. על הכרובים:

וישאו הכרובים ראה שנסעה השכינה מן העיר וכבוד ה' התרחק מאתם:

מנחת שי ורוח נדמה לו שהרוח שהביא אותו לירושלים נשא אותו אל הגולה עם המראה, כי גם השכינה הלכה אתו, ושם עלה המראה מעליו: