וְהֶעָרִ֤ים הַנּֽוֹשָׁבוֹת֙ תֶּחֱרַ֔בְנָה וְהָאָ֖רֶץ שְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֑ה וִידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}

וְקִרְוַיָא דַהֲוָאָה יָתְבָן יֶחֱרְבָן וְאַרְעָא לְצָדוּ תְהֵי וְתִידְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ:

הנושבות. המיושבות מאנשים:

תחרבנה. תהיינה חרבות:

כי אני ה׳. הנאמן לשלם גמול:

הנושבות. מיושבות באנשים:

תחרבנה. מל׳ חורבן:

והערים ב. ועוד יושג בזה תועלת שע"י שהערים הנושבות תחרבנה עי"כ ידעו כי אני ה', וישימו לב להאמין בה' ובהשגחה ושכר ועונש: