אֱמֹ֛ר אֶל־טָחֵ֥י תָפֵ֖ל וְיִפֹּ֑ל הָיָ֣ה ׀ גֶּ֣שֶׁם שׁוֹטֵ֗ף וְאַתֵּ֜נָה אַבְנֵ֤י אֶלְגָּבִישׁ֙ תִּפֹּ֔לְנָה וְר֥וּחַ סְעָר֖וֹת תְּבַקֵּֽעַ׃

אֱמַר לִדְבָנֵי מְחִיצָא וְשָׁעֵיָא לֵיהּ טִין פַּטִיר דְלָא תֶבֶן נָפִיל הוּא כְּעַן יְהֵי מְטַר מַגְבַּר וְיַת אַבְנֵי אֶלְגָבִישׁ יַחְתָן וְרוּחַ עַלְעוֹלִין תְּבַזַע:

אמור וכו׳. ויפול ר״ל אמור על טחי התפל למה אתה טחים הבנין הלא תדעו שיפיל ולא יתקיים כלומר מה תועלת מיופי המליצה הלא אין ממש בנבואה:

היה גשם שוטף. הנה אם יהיה גשם שוטף וכן אם אתן אני אבני אלגביש שתפולנה עליה וגם רוח סערה שתבקע את הקיר ר״ל אם יבוא אויב חזק יהיה א״כ נראה לכל בטול הנבואה:

היה. כמו יהיה:

שוטף. יורד בחוזק:

ואתנה. כמו ואתן:

אלגביש. הוא כמו שתי מלות אל גביש ור״ל אבני ברד דומות אל גביש והוא אבן יקר כמו ראמות וגביש (שם כח):

אמר לאותם אשר טחים תפל אשר יפול ר"ל שהתפל הלא הוא מצד עצמו מוכן ליפול ובלתי מתקיים, מכ"ש אם היה גשם שוטף שכשיהיה גשם בודאי הגשם ידיח את התפל מן הקיר, ובפרט כי עם הגשם הטבעי אתן אני בהשגחתי דבר הבלתי טבעי, כי אבני אלגביש תפלנה שהם שוברים את הקיר בעצמו ורוח סערות תבקע את הקיר: