וְאָמַרְתָּ֞ כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הוֹי֩ לִֽמְתַפְּר֨וֹת כְּסָת֜וֹת עַ֣ל ׀ כׇּל־אַצִּילֵ֣י יָדַ֗י וְעֹשׂ֧וֹת הַמִּסְפָּח֛וֹת עַל־רֹ֥אשׁ כׇּל־קוֹמָ֖ה לְצוֹדֵ֣ד נְפָשׁ֑וֹת הַנְּפָשׁוֹת֙ תְּצוֹדֵ֣דְנָה לְעַמִּ֔י וּנְפָשׁ֖וֹת לָכֶ֥נָה תְחַיֶּֽינָה׃

וְתֵימַר כִּדְנַן יְיָ אֱלֹהִים וַי עֲלֵיהוֹן עַל דִמְחַטְטָן רְקִיעֵי חֲשׁוֹךְ עַל כָּל מַרְפְּקִי יָדִין וְעָבְדִן פַּת כּוּמָרִין עַל רֵישׁ כָּל קוֹמָה לְאַבָּדָא נַפְשָׁן הַנְפָשׁוֹת עַמִי אַתֵּן יָכְלָן לְאַבָּדָא וּלְקַיָמָא הֲלָא נַפְשָׁתְכֵן דִילְכֵן הֲלָא יְכַלְתֵּין לְקַיָמָא:

הוי למתפרות כסתות. יש להתאונן על המתפרות כסתות וכו׳ כן היה דרכם לתפור כסתות קטנות והיו תולות להנשאלין על אצילי ידיהם ובאותן כסתות היו קוסמות ולמי שחפצות אומרות קסם טוב ולמי שחפצות אומרות קסם רע:

על כל וגו׳. על הנשאלין:

ועושות המספחות. כעין מטפחות היו עושות לקסום קסמים להשימם על ראש כל קומה ר״ל על ראש כל אדם מהבאים לשאול קסמיה (ויקרא האדם קומה על כי הוא לבד הולך בקומה זקופה ולא כן שאר הבריות):

לצודד נפשות. ר״ל לרמות אותם להביא עליה׳ עון אשמה במה שמאמינים בקסמים:

הנפשות. וכי מהראוי לצודד נפשות של עמי להחטיאם בעון הקסם ולהחיות בזה נפש עצמיכן לקחת על זה שכר להתפרנס בה וכי הגון הדבר שבעבור השכר תחטיאו אנשים:

למתפרות. מל׳ תפירה:

כסתות. כעין כרים העשוים למצעות המטה ובדרז״ל ובא למעטה בכרים ובכסתות (סוכה ג):

אצילי. הם בתי השחי תחת הזרועות וכן תחת אצילות ידיך (ירמיה לא):

ידי. כמו ידים ונפלה המ״ם וכן וקרע לו חלוני (שם כב):

המספחות. היא כמו מטפחות והוא כעין צעיף כמו והמטפחות והחריטים (ישעיה ג) ולפי שהן נדבקות ונצמדות על הראש אמר מספחות מל׳ ספחני נא (ש״א ב):

לצודד. מל׳ צדיה ולכידה:

לכנה. שלכן:

הוי למתפרות כסתות, שכמו שבקדושה מניחים תפילין על היד כנגד הלב לשעבד תאות ומחשבת הלב לה', ומניחים על הראש כנגד המוח לשעבד כח השכל והמחשבה אליו יתברך, כן היו הנשים הקוסמות מתפרות כסתות על אצילי היד במקום תפש"י, והיו קוסמות שהן מצודדות לשם נפשות החיים של העם וכח לבבם שיהיו שבוים תחת רשותם, ללכת אחרי זימה וכל תאוה רעה, והיו עושות מספחות על ראש כל קומה לצודד שם כחות המחשבה שיסורו העם אל מחשבות כוזבות להכחיש את ה' ותורתו, על הראשון אמר הנפשות תצודדנה לעמי וכי יהיה בכחכם לצודד נפשות עמי תחת רשותכן, ובזה תחיינה נפשות השייכות לכנה להיות לכם מזון ומחיה, ונגד השני שצודדו מחשבותיהם למינות ולכפירה אמר ותחללנה אתי אל עמי שתוציאו קדושת שמי לחולין שתגרמו לחלל שמי, וזאת תעשו בעבור שעלי שעורים ופתותי לחם שיתנו לכן, להמית נפשות במיתת הנפש ועי"כ להחיות נפשות שלכן, או שתנבאו על נפשות הצדיקים שימותו ועל הרשעים שיחיו על ידי שתכזבו לעמי בדברי כזב ואמונות כוזבות והם שומעי כזב ומקבלים דברי כזבכם: