לְמָה הֲוֵית בְּרַתָּא לְאַרְעָא דִכְנַעַן לְמֶעֱבַּד כְּעוֹבָדֵי עַמָא דְאִיתְרַבּוּ אֲבָהָן עִם בְּנִין וַאֲחָתָא לִסְדוֹם וַעֲמוֹרָה דְאִישְׁתֵּיצֵי עִמְהוֹן אַבָהָן עִם בְּנִין הֲלָא אִמְכוֹן שָׂרָה בֵּינֵי חִתָּאֵי הֲוַת וְלָא עַבְדַת כְּעוֹבָדֵיהוֹן וַאֲבוּכוֹן אַבְרָהָם בֵּינֵי אֱמוֹרָאֵי וְלָא הֲלֵיךְ בְּעֵיצַתְהוֹן:
בת אמך את. במעשיך את ניכרת שאת בת אמך אשר הקיאה את אישה ובניה הם מלכם ויתר העם ר״ל דומה אתה במעשיך לאנשי הכנעני אשר בעונם גלו מן הארץ כמ״ש ותקיא הארץ את יושביה (ויקרא י״ח:כ״ה):
ואחות אחותך את. במעשיך את נכרת שאת אחות אחותיך והיא סדום ובנותיה אשר בעוונם הקיאו אנשיהן ובניהן כי ספו תמו:
אמכן חתית. בתועבותיך נראה כאלו אמכן היתה מבנות חת וכאלו אביכן היה מאנשי האמורי:
גועלת. ענין הקאה והפלטה אל החוץ וכן שורו עבר ולא יגעיל (איוב כא):
בת אמך את, ר"ל שאת דומה לאמך, געלת אישה ובניה כמו אמך, וכן את דומה לאחותך, עד שמצד זה את אחותה, שגם היא עשתה כן, ומפרש אמך חתית כי נולדת בארץ חת שהיא האם המליציית:
