וְשַׁבְתִּי֙ אֶת־שְׁבִ֣יתְהֶ֔ן אֶת־[שְׁב֤וּת] (שבית) סְדֹם֙ וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְאֶת־[שְׁב֥וּת] (שבית) שֹׁמְר֖וֹן וּבְנוֹתֶ֑יהָ (ושבית) [וּשְׁב֥וּת] שְׁבִיתַ֖יִךְ בְּתוֹכָֽהְנָה׃

וְאָתִיב יַת עַמְהֶן לְהֶן יַת עַמָא דִסְדוֹם וְכַפְרָנָהָא וְיַת עַמָא דְשׁוֹמְרוֹן וְכַפְרָנָהָא וְאָתֵיב גָלוּת עַמִיךְ בֵּינֵיהוֹן:

ושבתי. אולם אשוב לארצם את השבויים מאנשיהן:

את שבות. את בני השבי:

ושבות שביתיך. בני השבי של השבויים עמך:

בתוכהנה. אחר שתגלה ותלקה כמותן חשוב בתוכן ר״ל בעת שישובו הן וזה יהיה בימי המשיח אבל לא תקדם להן כי לא טובה אתה מהן:

ושבתי. מל׳ השבה:

שביתהן. מל׳ שביה:

בתוכהנה. בתוכן:

ושבתי את שביתהן את שבות סדום וכו', שהם יהיו העיקר בהשבה כי הם צדיקים ממך, ועל ידם אשיב שבות שביתך בתוכהנה, שאת תהיה טפל להם ונגרר אחריהן, וכדי בזיון וקצף, ועתה מפרש שלשה הכלימות שתשיג: