וַיִּמְרׇד־בּ֗וֹ לִשְׁלֹ֤חַ מַלְאָכָיו֙ מִצְרַ֔יִם לָתֶת־ל֥וֹ סוּסִ֖ים וְעַם־רָ֑ב הֲיִצְלָ֤ח הֲיִמָּלֵט֙ הָעֹשֵׂ֣ה אֵ֔לֶּה וְהֵפֵ֥ר בְּרִ֖ית וְנִמְלָֽט׃

וּמְרַד בֵּיהּ לְשַׁלָחָא אִזְגַדוֹהִי לְמִצְרַיִם לְמִתַּן לֵיהּ סוּסְוָן וְעַם סַגִי הֲיִצְלַח הֲיִשְׁתֵּיזִיב דְעָבֵיד אִילֵין וּמְשַׁנֵי קַיֵם הֲיִשְׁתֵּיזֵיב:

וימרד בו. אח״ז מרד בו צדקיהו ושלח מלאכיו למצרים לתת לו סוסים ועם רב להיות בעזרתו מול בבל וזהו פתרון הנשר השני והשלחת הדליות להשקותם מן המים שבין הערוגות ר״ל לחזק בידו המלוכה שהמליכו נ״נ:

היצלח הימלט. וכי יצלח בבטחון מלך מצרים וכי יהיה נמלט מיד נ״נ האיש העושה הדברים האלה:

והפר. וכי המפר ברית ראוי הוא להמלט:

וימרד בו הוא מ"ש ויהי לגפן ותעש בדים, וישלח מלאכיו מצרים זה באור המשל של הנשר השני לתת לו סוסים ועם רב הוא מ"ש להשקות אותה מערוגות מטעה, היצלח, ר"ל וכי יצלח? הלא לא יצלח משני טעמים, א. הימלט העשה אלה, הלא נבוכדנצר ילחם אתו ויכבשנו, הוא מ"ש הלא את שרשיה ינתק ב. והפר ברית ונמלט שאף אם לא ילחם עמו לא ימלט מצד שהפר ברית וה' יענישהו הוא מ"ש במשל על ערוגות צמחה תיבש: