וְיֵדְעוּן כָּל מַלְכֵי עַמְמַיָא אֲרֵי אֲנָא יְיָ אַמְאִיכֵית מַלְכוּת דַהֲוַת תַּקִיפָא וְתַקִיפַת מַלְכוּת דַהֲוַת חַלָשָׁא אַמְאִיכֵית מַלְכוּת עַמְמַיָא דַהֲוַת תַּקִיפָא כְּאָעָא רָטִיב וּתְקִיפִית מַלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל דַהֲוַת חַלָשָׁא כְּאָעָא יַבִּישׁ אֲנָא יְיָ גְזָרִית בְּמֵימְרִי וַאֲקַיֵם:
כל עצי השדה. הם מלכי האדמה:
השפלתי עץ גבוה. הם שרי הבבליים:
הגבהתי עץ שפל. הם מלכי בית דוד:
הובשתי וגו׳. כפל הדבר במ״ש:
אני ה׳. הנאמן במאמרו:
הובשתי. מל׳ יבשו׳:
לח. מל׳ לחו׳ ורטיבו׳:
והפרחתי. ענין הצמחת הפרח:
וידעו, כולם ידעו שהיה הכל בהשגחה, שהשפיל את צדקיהו שהי' עץ גבוה ולח והגביה את יכניה שהיה עץ שפל ויבש, כי נכתב עליו בדת בבל שלא יצלח מזרעו מושל על בית ישראל (כמ"ש בירמיה כ"ג), אני ה' דברתי ועשיתי, נגד מ"ש (בפסוק כ"א) אני ה' דברתי, אמר פה דברתי ועשיתי, כי הטובה כשידבר אותה לא יחזור ממנה, ועם הדבור נעשה המעשה ונגמר, לא כן הרעה שעם הדבור אינו נקשר המעשה כי יצפה שישוב בתשובה ושתבוטל הגזרה:
