וְאָֽמְרוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִתָּכֵ֖ן דֶּ֣רֶךְ אֲדֹנָ֑י הַדְּרָכַ֞י לֹ֤א יִתָּֽכְנוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל הֲלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם לֹ֥א יִתָּכֵֽן׃

וַאֲמָרוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל לָא מַפְרְשָׁן לָנָא אוֹרְחַת טוּבָא דַייָ הֲאוֹרְחַת טוּבִי לָא מַפְרְשַׁן לְכוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲלָא אוֹרְחַתְכוֹן דִילְכוֹן לָא תַקְנָן:

ואמרו. ואיך יאמרו וגו׳:

הדרכי. האם דרכי לא יתכן וגו׳ כאומר הלא השכל מחייב דרך משפטי:

ואמרו בית ישראל, וגם ע"ז יטענו שלא יתכן דרך ה' שאיך יעשה מעונות זכיות והרשע איך ישוב להיות צדיק, ואיך יגדל חטא הצדיק מחטא הרשע, זכות הרשע מזכות הצדיק, והתשובה גם ע"ז שאין זה שינוי בדרך ה' רק בדרכיכם שהוא לא יתכן על תוכן אחד, כי אתם משנים אותו בכל עת: