וְיָֽדְעוּ֙ כׇּל־בָּשָׂ֔ר כִּ֚י אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה הוֹצֵ֥אתִי חַרְבִּ֖י מִתַּעְרָ֑הּ לֹ֥א תָשׁ֖וּב עֽוֹד׃ {ס}

וְיֵדְעוּן כָּל בְּנֵי בִּסְרָא אֲרֵי אֲנָא יְיָ אַפְקֵית חַרְבִּי מִלִדְנָהּ לָא תְתוֹב עוֹד:

כי אני ה׳ הוצאתי. ולא באה במקרה:

לא תשוב עוד. עד הכרית כל בשר היושבים מנגב בבל וכאומר משא״כ אם היתה באה במקרה כי המקרה לא תתמיד כ״כ:

וידעו כל בשר ויכירו, כי אני ה' הוצאתי חרבי בהשגחה, ושלא תשוב החרב עוד, כי אין מי מעכב בפני, וזה פי' מ"ש כי אני ה' בערתיה לא תכבה: