יְחֶזְקֵאל כ״א · כ״ז

בִּימִינ֞וֹ הָיָ֣ה ׀ הַקֶּ֣סֶם יְרוּשָׁלַ֗͏ִם לָשׂ֤וּם כָּרִים֙ לִפְתֹּ֤חַ פֶּה֙ בְּרֶ֔צַח לְהָרִ֥ים ק֖וֹל בִּתְרוּעָ֑ה לָשׂ֤וּם כָּרִים֙ עַל־שְׁעָרִ֔ים לִשְׁפֹּ֥ךְ סֹלְלָ֖ה לִבְנ֥וֹת דָּיֵֽק׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

בִימִינֵיהּ הֲוָה קִסְמָא נָפִיל לִמְהַךְ לִירוּשְׁלֵם לְמַנְאָה אָפְרוּרְוָן לְפַתָּרָא תַרְעִין דְיַעֲלוּן בְּהוֹן קָטוֹלִין לַאֲרָמָא קַל בְּאַצְוָחַת קַרְנָא לְמַנְאָה אָפְרוּרְוָן עַל תַּרְעֵן לְמִצְבַּר מִלַיְתָא וּלְמִבְנֵי כַרְקוֹם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

בימינו היה הקסם ירושלים. הקסם היה מגיד ללכת בימינו אל ירושלים:

לשום כרים. להעמיד אילים מנגחים מול החומות לשברם ולכתתם:

לפתוח פה ברצח. לזרז את העם שירצחו את בני העיר:

להרים קול בתרועה. להבהיל את העם:

על שערים. לשבר השערים:

לשפוך וגו׳. הם ענייני מלחמה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

כרים. כעין אילים עשויים מברזל ובהם מנגחים בחומה להפילה כמוזכר ביוסיפון וכן ושים עליה כרים (לעיל ד):

סוללה. הוא תל העפר מול החומה לעלות עליה להלחם על העיר:

דיק. כעין מגדל מעץ מול העיר והוא מתחבולות המלחמה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

בימינו היה הקסם ובכל פעם בא הקסם בצד ימיו שילך על ירושלים, שהוא לימין, ובא הקסם על שבעה דברים, א. ירושלים שילך לירושלים לא לרבת בני עמון, ב. לשום כרים שבם לוחמים להפיל החומה, ג. לפתוח פה ברצח שלא לפתוח בדברי שלום ונחת רק שיפתח ברציחה, ד. להרים קול בתרועה שהיה אצלם סימן נצחון, ה. לשים כרים על שערים שאחר כך ישים הכרים בצד ששם השערים לשבור את השער, ו. לשפך סוללה שמשם יורו חצים אל העיר, ז. לבנות דיק שבונים חומה סביב חומת העיר לבל יכולו העם לצאת מן המצור:

מקור: ספריא · נחלת הכלל