קְבֻ֣צַת כֶּ֡סֶף וּ֠נְחֹ֠שֶׁת וּבַרְזֶ֨ל וְעוֹפֶ֤רֶת וּבְדִיל֙ אֶל־תּ֣וֹךְ כּ֔וּר לָפַֽחַת־עָלָ֥יו אֵ֖שׁ לְהַנְתִּ֑יךְ כֵּ֤ן אֶקְבֹּץ֙ בְּאַפִּ֣י וּבַחֲמָתִ֔י וְהִנַּחְתִּ֥י וְהִתַּכְתִּ֖י אֶתְכֶֽם׃

כְּמַכְנֵשׁ כְּסַף וּנְחַשׁ וּבַרְזְלָא וַאֲבַר וּבְעִיץ לְגוֹ כוּרָא לְאַתְקָפָא עֲלוֹהִי נוּרָא לְאַמְסָיוּתֵיהּ כֵּן אַכְנֵשׁ בְּרוּגְזִי וּבְחֵימְתִי וְאָסֵיף וֶאֱשֵׁיצֵי יַתְכוֹן:

קבוצת כסף. כמו שמקבצים כסף ונחשת וכו׳ המעורבים זה בזה אשר יקבצו אותם לאספם אל תוך הכור לנשב עליו אש להבעירו למען יותך הכל וישרף וישאר הכסף מזוקק ונקי כן אקבוץ אתכם באפי ואניח אתכם בתוך העיר ואתיך אתכם להיו׳ נמסים ונמקי׳ בצרות המצור:

לפחת. מל׳ הפחה ונשיבה:

להנתיך. מלשון התכה ויציקה: