שִׁכָּר֥וֹן וְיָג֖וֹן תִּמָּלֵ֑אִי כּ֚וֹס שַׁמָּ֣ה וּשְׁמָמָ֔ה כּ֖וֹס אֲחוֹתֵ֥ךְ שֹׁמְרֽוֹן׃

הָא כְרַוְיָא וְרַוָן תִּתְמְלִין כָּס צָדוּ וְאִישְׁתֵּמָמוּ כָּס פּוּרְעֲנוּת אֲחָתִיךְ שׁוֹמְרוֹן:

שכרון ויגון. לא כדרך שותי כוס יין שהם שכורים ומבולבלים אבל הם שמחים כי היין משמח אבל מכוס החמה תהיה מלאה משכרון ומיגון:

כוס שמה ושממה. הכוס הזה יהיה מתמהון לבב ושממון דוגמת כוס אחותך שומרון:

שמה. ענין תמהון כמו פנו אלי והשמו (איוב כא):

שכרון ויגון תמלאי בפעם הא' תתמלא שכרון. ולא שכרון יין המשמח, רק של משקה המשכרה ומאבדת השכל וממלאה עוד יגון, ובפעם השני תשתה כוס שמה ושממה שתשם כל הארץ, ובפעם ג' תשתה כוס אחותך שמרון שהיתה עיר המלוכה: