לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה יַ֚עַן שָׁכַ֣חַתְּ אוֹתִ֔י וַתַּשְׁלִ֥יכִי אוֹתִ֖י אַחֲרֵ֣י גַוֵּ֑ךְ וְגַם־אַ֛תְּ שְׂאִ֥י זִמָּתֵ֖ךְ וְאֶת־תַּזְנוּתָֽיִךְ׃ {ס}

בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים חֲלַף דִשְׁבַקְתָּ פּוּלְחָנִי וְאַרְחֵיקְתְּ דְחַלְתִּי מִקָבֵל עֵינָךְ וְאַף אַתְּ קַבִּילִי חוֹבֵי עֵיצַת חֶטְאִיךְ וְטַעֲוָתַיִךְ:

ותשליכי. כאדם המשליך דבר אחורי גופו לבל יראהו ולא יזכר בו:

וגם את. כמו שעשית למולי כן גם את סבלי גמול זימתך ואת תשלום תזנותיך:

גוך. גופך כמו גוית שאול (ש״א לא):

שאי. סבלי:

לכן כה אמר ה' יען שכחת אותי, סיים דבריו שעקר הסבה שבא לך כ"ז היה ע"י ששכחו את ה' לגמרי, כאשה זונה שעזבה את בעלה לגמרי ושכחה אותו, לכן גם את שאי זמתך כמו שנשאתי אני חרפה בעבורך כן תשאי גם את את העונש: