וְאַ֗ף כִּ֤י תִשְׁלַ֙חְנָה֙ לַאֲנָשִׁ֔ים בָּאִ֖ים מִמֶּרְחָ֑ק אֲשֶׁ֨ר מַלְאָ֜ךְ שָׁל֤וּחַ אֲלֵיהֶם֙ וְהִנֵּה־בָ֔אוּ לַאֲשֶׁ֥ר רָחַ֛צְתְּ כָּחַ֥לְתְּ עֵינַ֖יִךְ וְעָדִ֥ית עֶֽדִי׃

וְאַף אֲרֵי שְׁלַחְתְּ לְגַבְרַיָא דְאָתָן מֵרָחִיק דְאִזְגַד שְׁלִיחַ לְוַתְהוֹן וְהָא אֲתוֹ לַאֲתַר דְזַמִינְתְּ אַתְקִינְתְּ שׁוּקִין וּמַנִית פַּלְטוֹרִין:

ואף כי תשלחנה וגו׳. ר״ל כ״ש שעשתה עוד יותר תועבה אשר תשלחנה לאנשים שיהיו באים אליה מארץ מרחק ממקום שהם שם:

אשר מלאך וגו׳. ר״ל השליחות היה על ידי מלאך השלוח אליהם בכוונה מיוחדת:

והנה באו. והנה כן עשו ובאו אל המקום אשר רחצת שמה ומלאת עיניך עם הכחל והוא מין צבע וקשטת עצמך בקשוטים וראו בעיניהם מה שאת מייפה עצמך למצוא חן בעיני הנואפים הבאים:

ואף כי. ענינו כמו כ״ש וק״ו כמו אף כי אש אכלתהו (לעיל טו):

מלאך. שליח:

כחלת. שם הצבע כחל ובדרז״ל לא כחל ולא שרק (כתובות י״ז):

ועדית עדי. ענין קשוט ותכשיט כמו ותעד נזמה (הושע ב׳):

ואף כי מוסיף להראות ההפקרות הזאת שעשתה בפני הבעל, שנדמתה כזונה השולחת שלוחים בפרהסיא לאנשים הבאים ממרחק, ע"י מלאך שנשלח אליהם שיבואו והיא שולחת שלוחים לקבל פניהם, והם באו לסבת אשר רחצת כחלת ועדית עדי למצא חן בעיניהם: