וַתִּ֥זֶן אׇהֳלָ֖ה תַּחְתָּ֑י וַתֶּעְגַּב֙ עַֽל־מְאַהֲבֶ֔יהָ אֶל־אַשּׁ֖וּר קְרוֹבִֽים׃

וּטְעַת אָהֳלָה מִבָּתַר פוּלְחָנִי וְאִתְרְעִיאַת לְמִטְעֵי בָתַר רְחִימָהָא בָּתַר בְּנֵי אַתּוּר קָרִיבָהָא:

ותעגב. חשקה חשק הזנות על תאות מאהביה וחוזר ומפרש חשקה היה אל בני אשור כאלו היו קרובים אליה:

ותעגב. כן יקרא חשק הזנות כמו מאסו בך עוגביה (ירמיהו ד׳:ל׳):

ותזן, מאז זנתה אהלה לע"ז ולהתערב בגויי הארצות, עד שלבסוף ותעגב על מאהביה אל בני אשור שהיו קרובים ר"ל שבאו לארצה, וזה היה בימי מנחם שנתן לפול מלך אשור אלף ככר לחזק הממלכה בידו: