בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים וַי עַל קַרְתָּא דְאָשְׁדֵי דָם זַכַּאי בְּגַוָהּ דְהִיא כְדוּדָא דְזִיהוּמְתֵּיהּ בֵּיהּ וְזִיהוּמְתֵּיהּ לָא נַפְקַת מִנֵיהּ גָלוּ עַל גָלוּ אִתַּפֵּק עַמָא מִדְלָא יִתְעֲבֵיר בָּהּ תִּיוּבָא:
לכן. ר״ל הואיל ונאמר לי במשל לכן אפרש הדבר כה אמר ה׳ וגו׳:
אוי וגו׳. אוי לך ירושלים אשר נשפך בך דמי נקיים:
סיר. אתה הסיר אשר נשאר בה זוהמתה ולא יצאה ממנה זוהמתה כי לא העבירו ממנה כדרך שמעבירים זוהמת הסיר ר״ל עדיין טומאת העון אצלך ולא עשית תשובה שתלך לה העון:
לנתחיה לנתחיה הוציאה. ר״ל כמו שאין דרך לשפוך מסיר כזאת כל הנתחים בבת אחת כי ישפך עמהם גם הזוהמה הנשארת בשולי הסיר אולם יוציאם נתחים נתחים מה שפוגע ראשון נוטל תחלה מבלי הפלת גורל לדעת מי ראשון כו׳ כן לא גלו אנשי ירושלים בבת אחת כי מהם גלו עם יהויקים ומהם עם יהויכין ומהם עם צדקיהו ולא גלו על פי גורל כי אם מי שבא בידו ראשון גלה תחלה וכאומר לא היה בן בעבור שאלו פשעו יותר מאלו והגורל נפל על אלו שפשעו ביותר כי באמת דרך אחד להם:
חלאתה. ענין זוהמא ודומה לו במקראות שלאחריו:
לכן כה אמר ה', סיר אשר חלאתה בה, שמלאה חלאה ורק חלאתה לא יצאה ממנה, רק החלאה לבדה תשאר, אבל הנתחים הטובים לא ישארו הוציאה לנתחיה לנתחיה נתח אחר נתח, שהטובים יהרגו רבים מהם ורבים יצאו ונפלו אל הכשדים, לא נפל עליה גורל פי' המפ' שאינו דומה כסיר שנתבשל שמוציאים כל הבשר ומחלקים הנתחים ע"פ גורל לאיש חלקו, רק הוציאו ע"פ המקרה אחד אחד, ויל"פ שאמר בתמיה וכי לא נפל הגורל של נ"נ עליו ולא על רבת בני עמון שהוא הגורל שהגריל לאן ילך שהיו תוצאותיו מאת ה' להחריבה:
