פָּרַ֨ס וְל֤וּד וּפוּט֙ הָי֣וּ בְחֵילֵ֔ךְ אַנְשֵׁ֖י מִלְחַמְתֵּ֑ךְ מָגֵ֤ן וְכוֹבַע֙ תִּלּוּ־בָ֔ךְ הֵ֖מָּה נָתְנ֥וּ הֲדָרֵֽךְ׃

פַּרְסָאֵי וְלוּדָאֵי וּפוּטְאֵי הֲווֹ בְמַשְׁרִיתֵיךְ גַבְרֵי עָבְדֵי קְרָבִיךְ עֲגִילִין וְקוּלְסִין תְּלוֹ בִּיךְ אִינוּן אַסְגִיאוּ זִיוֵיךְ:

היו בחילך אנשי מלחמתך. ר״ל האומות ההם נלחמו בעבורך במחיר העושר שנתת להם בשכרם:

תלו בך. כן היה מנהגם לתלות כלי מלחמה על המגדלים כמ״ש אלף המגן תלוי עליו (ש״ה ד):

המה. כלי המלחמה האלה נתנו הדר ופאר על עירך:

בחילך. מלשון חיל ועושר:

וכובע. הוא כלי מגן על הראש:

תלו. מלשון תליה:

פרס ולוד ופוט היו בחילך גם אנשי החיל שלך לא היו מבני צור רק מעמים אחרים והם תלו בך תלי תלים מגן וכובע ובזה נתנו הדרך החיצוני שהדר המדינה כשי"ל חיל ועם נושע למלחמה: