וְדָ֤ן וְיָוָן֙ מְאוּזָּ֔ל בְּעִזְבוֹנַ֖יִךְ נָתָ֑נּוּ בַּרְזֶ֤ל עָשׁוֹת֙ קִדָּ֣ה וְקָנֶ֔ה בְּמַעֲרָבֵ֖ךְ הָיָֽה׃

וְדָן וְיָוָן בְּשִׁירִין סְחוֹרְתִּיךְ מַיְתָן בְּעַרְקִין דְבַרְזֶל קִדָה וּקְנֵה בֹּשֶׁם בַּחֲנוּתַיִךְ יְהָבוּ:

מאוזל. ר״ל ההולך בתמידות ממקום למקום להסתחר:

בעזבוניך נתנו. ר״ל גם הם היו בין סוחריך והביאו לך סחורה:

ברזל עשות. ברזל טוב המצהיר וקדה וקנה כ״א מהם היו בסחורתך כי גם באלה סחרת:

מאוזל. ענין הליכה כמו ואתל לו (משלי כ):

עשות. מצהיר ומזהיר כמו שמנו עשתו (ירמי׳ ה):

קדה וקנה. שמות מיני בושם:

(יט-כ) ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו, דן ויון הביא סחורה שעזבו שם למכור והוא היה מאוזל דברים טוים, וגם הביאו סחורה לערבון בעד המרכולת שלקחו והיה ברזל עשות וקדה, וכבר אמר למעלה (פ' י"ג) שיון היו רוכליה עם תובל ומשך ונתנו ערבון נפש אדם וכלי נחושת, ודן נתן גם ברזל עשות וכו' ודדן לקחו גם את רוכלתך סחורה של צור שהיו בגדי חפש לרכבה שזה עשו מן המאוזל והטווי שהביאו בני דן (שהם בני דדן), ולקחו הבגדי חופש שנעשה מן המאוזל למרכולת: