בֶּן־אָדָ֕ם שִׂ֥ים פָּנֶ֖יךָ אֶל־צִיד֑וֹן וְהִנָּבֵ֖א עָלֶֽיהָ׃

בַּר אָדָם קַבֵּיל נְבוּאָה עַל צִידוֹן וְאִתְנַבֵּי עֲלָה:

שים פניך. סבב פניך אל מול צידון:

שים פניך אל צידון שאחר צור נחרב צידון (כמ"ש בישעיה כ"ג):