כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ בְּקַבְּצִ֣י ׀ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל מִן־הָֽעַמִּים֙ אֲשֶׁ֣ר נָפֹ֣צוּ בָ֔ם וְנִקְדַּ֥שְׁתִּי בָ֖ם לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֑ם וְיָֽשְׁבוּ֙ עַל־אַדְמָתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְעַבְדִּ֥י לְיַעֲקֹֽב׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים כַּד אַכְנַשׁ יַת בֵּית יִשְׂרָאֵל מִבֵּינֵי עַמְמַיָא דְאִתְבַּדַרוּ לְתַמָן וְאִתְקַדֵשׁ בְּהוֹן לְעֵינֵי עַמְמַיָא וִיתוּבוּן עַל אַרְעֲהוֹן דִיהֲבִית לְעַבְדִי לְיַעֲקֹב:

ונקדשתי בם. אהיה מקודש על ידיהם בהאותות ומופתים שאעשה אז עמהם:

נפוצו. ענין פזור:

כה אמר ה' ר"ל בל תשאל הלא עתה ישראל בגולה מפוזרים בין העמים ואינם שכנים לצידון, משיב שזה יהיה בעת שאקבץ אותם וישבו על אדמתם בעת שנתן להם כורש רשות לשוב לא"י: