כִּ֛י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה מִקֵּ֞ץ אַרְבָּעִ֤ים שָׁנָה֙ אֲקַבֵּ֣ץ אֶת־מִצְרַ֔יִם מִן־הָעַמִּ֖ים אֲשֶׁר־נָפֹ֥צוּ שָֽׁמָּה׃

אֲרֵי כִדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים מִסוֹף אַרְבְּעִין שְׁנִין אַכְנֵישׁ יַת מִצְרָאֵי מִבֵּינֵי עַמְמַיָא דְאִתְבַּדָרוּ לְתַמָן:

מקץ וגו׳. ר״ל מסוף מ׳ שנה אקבצם ולא בתוך הזמן:

מקץ ארבעים שנה, כי מצרים נחרבה בשנת כ"ז לנבוכדנצר והוא מלך חמשה וארבעים שנה נשארו י"ח למלכותו, ואחריו מלך אויל מרודך כ"ב שנה, הם ארבעים שנה, כי בשנת א' לבלשצר נאמרה נבואת פרס לדניאל ומאז התחילו הגולים לשוב בימי מלך פרס, והתחילו להתקבץ: