בֶּן־אָדָ֕ם צֹפֶ֥ה נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמַעְתָּ֤ מִפִּי֙ דָּבָ֔ר וְהִזְהַרְתָּ֥ אוֹתָ֖ם מִמֶּֽנִּי׃

בַּר אָדָם מַלֵיף מַנִיתָךְ לְבֵית יִשְׂרָאֵל וּתְקַבֵּיל מִמֵימְרִי פִּתְגַם וְתַזְהֵיר יַתְהוֹן מִלְמֶחֱטֵי קָדָמָי:

צופה. כמו שהצופה הועמד לראות אם גייסות באים להזהיר בני העיר להיות נשמרים מהם כן העמדתיך להזהיר את העם על התשובה להיות נשמרים מן הפורעניות המעותדת לבוא:

ושמעת. וכאשר תשמע מפי דבר פורעניות תזהיר אותם בשליחותי לעשות תשובה:

צופה. הוא העומד על מגדל העיר ומביט מי ומי הבאים אל העיר:

והזהרת. מל׳ אזהרה:

צופה נתתיך, א"ל על שישב משמים ולא דבר דבר שבזה נפשות הוא חובל, כי הכין אות שיהיה לבית ישראל כצופה העומד בראש המגדל לראות אם יבא צר ואויב ולהזהיר את העם, אולם ואתה לא תזהירם מן חרב אדם, רק עת תשמע ממני דבר שהיא גזרת פורעניות והזהרת אותם ממני שישובו בתשובה: