הִנֵּ֨ה נָתַ֧תִּי אֶת־פָּנֶ֛יךָ חֲזָקִ֖ים לְעֻמַּ֣ת פְּנֵיהֶ֑ם וְאֶֽת־מִצְחֲךָ֥ חָזָ֖ק לְעֻמַּ֥ת מִצְחָֽם׃

הָא יַהֲבֵית יַת אַפָּךְ תַּקִיף כִּקְבֵּיל בֵּית אַפֵּיהוֹן וְיַת בֵּית עֵינָךְ חֲסִין כִּקְבֵיל בֵּית עֵינֵיהוֹן:

את פניך חזקים. להעיז לעולם ביותר בלי הראות להם הכנעה מה:

ואת מצחך וגו׳. כפל הדבר במ״ש:

לעומת. נוכח:

הנה נתתי את פניך חזקים בל תירא מרעתם, ואת מצחך חזק בל תבוש מפניהם: