וְהַחֲזַקְתִּ֗י אֶת־זְרֹעוֹת֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וּזְרֹע֥וֹת פַּרְעֹ֖ה תִּפֹּ֑לְנָה וְֽיָדְע֞וּ כִּי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה בְּתִתִּ֤י חַרְבִּי֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְנָטָ֥ה אוֹתָ֖הּ אֶל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

וְאַתְקֵיף יַת מַלְכוּת מַלְכָּא דְבָבֶל וּמַלְכוּת פַּרְעֹה תִּבְטֵל וְיֵדְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ כַּד אֶתֵּן תּוּקְפִי בְּיַד מַלְכָּא דְבָבֶל וְיִתְפְּרַע פּוּרְעֲנוּת מִן אַרְעָא דְמִצְרָיִם:

תפולנה. בחוזק השבירה:

כי אני ה׳. הנאמן לשלם גמול:

בתתי. בעת אתן חרבי וכו׳ וינטה אותה אל ארץ מצרים להכות בה:

ובפעם השני והחזקתי זרועות מלך בבל ואז וזרועות פרעה תפלנה, לא כשובר שנשארה הזרוע ויכול לחבשה, רק שתפולנה מן היד ואין תקוה, ואז ידעו כי אני ה' במה שאתן חרבי בידו, ונטה אותה על ארץ מצרים בכלל הארץ, ואז והפיצותי את מצרים וכו' שאז יהיה גמר כליונם: