וְהִשְׁקֵיתִ֨י אֶ֧רֶץ צָפָֽתְךָ֛ מִדָּמְךָ֖ אֶל־הֶהָרִ֑ים וַאֲפִקִ֖ים יִמָּלְא֥וּן מִמֶּֽךָּ׃

וַאֲרַוֵי אַרְעָא דַהַנְיָתָא מִדָמָךְ עַל טוּרַיָא וּפַצִידַיָא יִתְמְלוּן מִנָךְ:

ארץ צפתך. ארצך שמי היאור צפים עליה להשקותה הנה אז אשקה אותה מדמך וכ״כ יתרבה הדם עד שתלך גם על ההרים:

ואפיקים. מקומות המים יתמלאו מדמי ההרוגים שבך והמים תהפך לדם:

צפתך. ענין שטיית המים ממעל כמו צפו מים (איכה ג):

ואפיקים. הם המקומות שהמים נגרים ושוטפים בחוזק כמו כאפיקים בנגב (תהלים קכו):

והשקיתי, ע"י שיצוף הדם שלך אל ההרים יהיה הדם רב כ"כ עד שאשקה כל הארץ ויותר מזה שיתרבה כאפיקי מים ואפיקים יהיו מלאים מן הדם השוטף כמים רבים, וכ"ז מצייר המפלה הראשונה שנפל חוץ לארצו (כמ"ש למעלה כ"ט ונתתי חחים בלחייך ונטשתיך המדברה וכו' וכמו שפירשתי שם):